Background Image
Next Page  29 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 29 / 48 Previous Page
Page Background

29

| 22.05.15 |

ד' סיון תשע"ה

| 161

גליון

שביעי

כ

ש פנח לחיאני היה קטנ

ה וריו לא הבינו מדוע

הוא כל הזמנ מתע ק בע

צ ימ. הוא היה חוזר מבית

ה פר, מוריד את התיק,

ו מתחיל לגלפ עצימ, חותכ, מעצב ובו

נ ה מייצגימ מיוחדימ. אביו, שהיה מנהל

בנק וממלא מקומ ראש העיר בקרית גת,

לא הבינ וגמ לא מצא חנ בעיניו העי וק

ה אוב יבי של בנו, אז הוא שלח אותו

ל פ יכולוג. אבל הפ יכולוג היה מ

פ יק רגיש להבינ שלילד הזה יש ידיימ

מיוחדות והוא אמר לאביו ש"יש לו משהו

מ יוחד בידיימ". כלומר, ה ביר הפ יכו

לוג, חנוכ לנער על פי דרכו. אז אביו של

פנח חיפש את בית ה פר המקצועי הכי

טוב שהיה במדינה באותה תקופה לנגרות

וקיווה שהילד יהיה נגר מכובד. אבל פנח

לחיאני לא רק היה נגר טוב, מאז שעזב

את בית ה פר הקדיש את עבודתו לעיצוב

בתי כנ ת והיכלי קודש. נפלה בידי הילד

מקרית גת, שהוריו חשבו שהוא מתבודד

יותר מדי, הזכות לבנות ולעצב את היכלי

הקודש של גדולי הרבנימ בישראל. מהרב

עובדיה יו פ והרב אליהו זיכרונמ לברכה

ד רכ גדולי אדמו"רי הח ידות ועד לבתי

כנ ת של עמכ בית ישראל, כמו גמ בתי

כנ ת צבאיימ מהקריה ועד ב י עובדה.

ל חיאני הוא מראשוני האמנימ ואולי

הראשונ שבהמ שהכני את אומנות הגי

לופ וחריטת העצ לבתי הכנ ת. כבר מעל

לשלושימ שנה שהוא בתחומ ומעולמ לא

ח רה עבודה. אמ בשלושימ שנה הרא

שונות של המדינה מתפללימ הקימו בתי

כ נ ת מחדרימ ורהיטימ פשוטימ, היומ,

בשלושימ שנה האחרונות, טוענ לחיאני,

ר בימ האנשימ שמבקשימ לפאר, לתרומ

ו להנציח את קרוביהמ, ככ שכל תחומ

עיצוב בתי הכנ ת קיבל תפנית חדה בע

שורימ האחרונימ. ולקראת חג השבועות,

ה דרישה להתחדשות בתי הכנ ת מגיעה

לפתחו של לחיאני מכל קצוות הארצ.

סנפלינג ב'חורבה'

אבל גולת הכותרת של עבודתו של האמנ

לחיאני בשנימ האחרונות הייתה עיצוב בית

הכנ ת 'החורבה' ברובע היהודי בעיר העתי

קה בירושלימ. פרויקט שהיה אתגר מקצועי

מורכב במיוחד. האתגר היה לשחזר את היכל

הקודש של בית הכנ ת ’החורבה' המקורי.

היכל שגובהו היה כ-21 מ' והוא פוצצ על ידי

הירדנימ ב-8491. נפלה בידי לחיאני הזכות

לקחת חלק בבנייתו מחדש של בית הכנ ת

בפעמ השלישית, אחרי שחרב כבר פעמיימ.

”השחזור של בית הכנ ת היה כל ככ מ ו

בכ", אומר לחיאני בריאיונ ל'שביעי', ”רא

שית, אי אפשר להיכנ עמ דחפורימ ורכבימ

גדולימ לבית הכנ ת בגלל הדרכ הצרה. לכנ

כ ל הבנייה של ההיכל וגילופי העצ נעשו

בכלימ קטנימ מאוד ובטכניקות שונות". כדי

להרכיב את ההיכל נעזר לחיאני בבנו וב

נפלינג. ”לא הייתה דרכ אחרת להרכיב את

ההיכל של בית הכנ ת 'החורבה', הבנ שלי

התנדנד בהתחלה כמו לולב אבל צלחנו את

העבודה והרכבנו את היכל הקודש, הכי גדול

בארצ ככל הנראה".

הבחירה בעי וק בבניית היכלי קודש

נפלה ביומ שבו אביו ביקש ממנו לבנות

את היכל הקודש בבית הכנ ת שלו. עד אז

אביו ידע שלבנו יש כישרונ מיוחד לנג

רות, אבל ברגע שלחיאני ישב על מלאכת

בניית היכל הקודש בבית הכנ ת של אבא

כ ולמ הבינו, כולל פנח לחיאני, שיש

כ אנ משהו אחר, לא בעל מלאכה רגיל

אלא אמנ. לחיאני הבינ שעתידו נמצא בינ

היכלות הקודש של בתי הכנ ת.

ב אותנ שנימ גמ הגיעה העלייה הרו ית

לארצ. ביניהמ היו אמני עצ מיוחדימ. אחד

מהמ חבר ללחיאני כשבאמתחתו מילה אחת

ב לבד: ”רבותא" - עבודה. העולה מברית

המועצות רצה לע וק בנגרות אבל לחיאני

אמר לו שהוא עובד בבתי כנ ת. העולה ה

ביר שהוא מומחה בגילופי עצ מיוחדימ, מה

שהתברר כנכונ, וככ נפתח המפעל של נג

רות הקודש. ”לעלייה מברית המועצות,

צריכ לומר, יש חלק חשוב באומנות

”כשהרב עובדיה יוסף היה

רוצה לצאת מבית הכנסת

הוא צריך היה לעבור מהגב

של החזן על מנת שלא לעבור

ממולו, ולכן היה צריך להזיז

אנשים. תכננתי על התיבה

לוחות ברית על מנת ליצור

מחיצה. ביום שהרכבתי את

הלוחות התפללתי שם תפילת

מנחה וראיתי שזה עשה לו

נחת גדולה. הוא נתן לי את

הסטירה המפורסמת"

מפגש עם העולם ההלכתי של הרב עובדיה. לחיאני מקבל סטירה ממרן אחרי סיום העבודה

עובד בהיכל.

לחיאני