22.05.15 | ד' סיון תשע"ה| 161 גליוןשביעי | 30
של בתי הכנ ת היומ כי המ הביאו איתמ
לא מעט אמנימ גדולימ בגילופי עצ, רי
קועימ וחריטות".
”יש מלכות – אין עניות"
ל כל בית כנ ת יש יפור מיוחד אבל
לחיאני מתרגש במיוחד כשהוא מדבר על
מ קדשי המעט של צדיקימ. בבתי הכנ ת
של גדולי התורה כמו הרב מרדכי אליהו
ו הרב עובדיה יו פ זיכרונמ לברכה, כל
עבודה טומנת בחובה גמ קרבה והתבוננות
ב הליכותיהמ. למשל, כשאנשיו של הרב
עובדיה יו פ קראו ללחיאני לבית הכנ ת
ברחוב ’הקבלנ' היה זה בגלל עניינ הלכתי
שהפריע מאוד למנהיג הרוחני. שמ, בבית
הכנ ת של הרב עובדיה יו פ, בנה לחיאני
ב ימה גדולה עמ לוחות ברית גדולימ,
כמעט בלתי פרופורציונאליימ למבנה בית
ה כנ ת. ”הגבאי מרחוב ’הקבלנ' התקשר
אלי וביקש להחליפ את התיבה בבית הכנ
ת. כשבאתי לשמ ראיתי שמדובר בשולחנ
פשוט מאוד. היתה בעיה, כשהרב היה רוצה
לצאת מבית הכנ ת הוא היה צריכ לעבור
מהגב של החזנ על מנת שלא לעבור ממולו
כי יש בזה בעיה הלכתית, לכנ היה צריכ
להזיז אנשימ כדי לפנות דרכ. זה בית כנ ת
קטנ, כל המרחק בינ התיבה להיכל הוא מטר
והרב היה יושב מצד שמאל להיכל. תכננתי
על התיבה של החזנ לוחות ברית על מנת
ליצור מחיצה בינ החזנ להיכל הקודש והרב
נתנ את ברכתו. התפללתי מנחה שמ ביומ
ש הרכבתי את הלוחות וזה עשה לו נחת
גדולה. הוא נתנ לי את ה טירה המפור מת
שהוא היה נותנ לכולמ".
א ת התפילה, אחרי השלמת המלאכה
בבית הכנ ת של הרב מרדכי אליהו, הוא
לא ישכח אפ פעמ. לפני העבודות ניגש אליו
הרב אליהו ואמר לו: ”איפה שיש מלכות
אינ עניות". הראשונ לציונ ה ביר ללחיאני
את חשיבות עבודתו כ"מעצב ארמונות של
מלכ מלכי המלכימ". ”מאז אותה שיחה אני
מתקשה לראות בתי כנ ת שלא שומרימ על
הניקיונ, שמשאירימ כו ות על השולחנות
ו שאינמ מתוחזקימ. מצד אחד, לא צריכ
לנקר עיניימ בבניית היכלות הקודש. בתי
הכנ ת שלנו המ לא כנ יות ח וחלילה,
א בל צריכ לשמור על כבוד והדר. היח
לבתי הכנ ת היה בנפשו של הרב אליהו.
א חרי ש יימנו את העבודה, זכיתי להיות
שמ בשבת הראשונה בבית הכנ ת של הרב.
גי י היה החזנ והרב אליהו בירכ אותי ב'מי
שבירכ'. לא אשכח זאת לעולמ".
מלבד בתי הכנ ת של הרב אליהו והרב
עובדיה יו פ, עבד לחיאני גמ על בתי הכ
נ ת בציונ של הבבא אלי, אצל האדמו"ר
מויז'ניצ, נדבורנא, הרב הראשי של ירוש
לימ הרב עמאר ורבימ אחרימ.
מה ההבדל בינ בתי כנ ת אשכנזימ,  
נאמר אדמו"רימ, לאחרימ?
” בח ידויות מאוד חשוב להכני את
ה מוטיבימ שהיו לבתי הכנ ת המקוריימ
ב אירופה. כל העיצוב, מההיכל עד ה פ
ריות והדלתות צריכ להיות בעיצוב אחיד.
אשכנזימ מודרנימ אוהבימ את עיצוב ההיכל
ב אופנ הרבה יותר פשוט. אבל הבדלימ
ישנמ בינ כל ח ידות וזרמ בציבור הדתי".
בעבודה שלכ יש קווימ אדומימ?  
כלומר עבודות שלא תעשה?
” כנ, קבלתי לאחרונה שני טלפונימ
מ מו למימ שביקשו שאבוא לעצב להמ
פ לימ במ גדימ. בהתחלה צחקתי אבל
ראיתי שהמתקשרימ רציניימ. שאלתי אותמ
למה צריכ פ לימ במ גד הרי יושבימ על
ש טיחימ, המ אמרו לי שהצעירימ רוצימ
ל שבת על פ לימ היומ, ודווקא הזקנימ
ר וצימ להמשיכ בישיבה המ ורתית על
הארצ. דחיתי אותמ כי עיקר עבודתי היא
בתי כנ ת ולא דתות אחרות. פנו אלי לפני
כמה שנימ לעצב בית כנ ת באחד מבנייני
הטמפלרימ הישנימ בתל אביב. הציעו כומ
גדול מאוד וכשהגעתי לשמ הראו לי איכ
בית הכנ ת מתנהל: בלי עזרת נשימ, אישה
שמתחזנת ויש בר משקאות בצד. זה היה
בית כנ ת רפורמי ואני ירבתי בנימו ".
מאחורי כל תורם יש סיפור
אבל ה יפורימ המרגשימ ביותר בעבודתו
של לחיאני אלו ה יפורימ של אותמ אנ
שימ שמבקשימ לתרומ לבתי כנ ת ומגיעימ
אליו. בית הכנ ת בב י עובדה ליד אילת
עוצב ורוהט על ידי לחיאני. התורמ של בית
ה כנ ת הגיע בכלל להשקיע בשדה תעו
פה במקומ והוא נכנ לבית הכנ ת רק כדי
ל הגיד קדיש על קרוביו. הוא הגיע לבית
ה כנ ת ואינ חיילימ, רק הרב של הב י
ש ה ביר לו שכל החיילימ כבר בעמדות.
המשקיע מ פר את יפורו והרב שואל אותו
ב נימו אמ הוא היה רוצה להשקיע בבית
ה כנ ת של הב י . אחרי כמה ימימ כבר
נקרא לחיאני לעבודות במקומ.
”מתברר שמי שתרם את היכל
הקודש הראשון היה אביו של
התורם החדש. וכתוב היה
בהקדשה של ההיכל הראשון:
”להצלחת הבן". והנה הבן
המצליח, שלא ידע שאביו
היה זה שתרם את היכל בית
הכנסת הראשון, בונה את
ההיכל השני"
צילום: מיכאל כץ
"במקום שיש מלכות אין עניות". בית כנסת באור יהודה בעיצובו של לחיאני