31.07.15 | ט"ו אב תשע"ה | 171 גליוןשביעי | 36
מפת הדרכים
שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 7286423-250, חפשו בגוגל 'מורשת הגליל' ………
שבתאי שירן
וְהָיָה כִּי יְבִיאַכָ ה' אֶלֹקֶיכָ אֶל הָאָרֶצ אַשֶר
נִשְבַּע לַאַבֹתֶיכָ...לָתֶת לָכְ...בֹרֹת חַצוּבִימ
אַשֶר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִימ וְזֵיתִימ אַשֶר לֹא
נָטָעְתָּ )דברימ, ו, י( מבטיחה לנו פרשת
השבוע. בזמנ 'מלחמת השחרור' התקיימה
בנו ההבטחה, כאשר האוכלו יה הערבית
נטשה במאות אלפיה את הכפרימ והותי
רה לנו בתימ, בורות, כרמימ וזיתימ אשר
לא נטענו. ה יור השבוע יהיה ב'גנ ה טפ'
בהרי ירושלימ, שריד לכפר ערבי ששכנ
במקומ והיומ הוא אתר של קק"ל לשחזור
חקלאות קדומה.
הכני ה היא מצומת טפ, במפגש הכ
בישימ המגיעימ ממבשרת ציונ, צובה ועינ
כרמ. ב מוכ לצומת נמצא מגרש החנייה
העליונ ובו תחנת מידע, מזנונ ושירותימ.
מי שזמנו בידו יצא מכאנ למ לול המלא
על פי ימונ השבילימ הירוק. השביל
עובר בתוואי קדומ בינ מטעי זיתימ וחל
קות מעובדות, צופה על האתר ועל שרידי
הכפר ' טפ'.
מי שלא בא להתעמק בחקלאות קדומה
ומחפש את המימ )כולנו(, ימשיכ ברכבו
ק"מ נו פ אל מגרש החניה התיכונ ומשמ
ירד ל'עינ טפ' שהיה המעיינ המרכזי של
הכפר. ניתנ לרדת, תוכ שימוש בפנ , לנ
קבה החצובה ב לע ומובילה לחדרונ שמ
נמצאת הנביעה, שמ המימ זכימ וצלולימ.
חקלאות קדומה בסטף
בעקבות הבטחת פרשת השבוע, המדור מסייר אחר הבורות ונקבות המים בגן הסטף.
וגם, מה מקור השם הלא מוצלח 'השקיית בעל' שהשתרש בתרבות יהודית
מקומ מתאימ לשהיה של כמה דקות, לה
תחברות עמ השקט .
חציבת נקבה הייתה שיטה נפוצה מאד
בחקלאות העתיקה, בדרכ זו הגיעו למקור
הנביעה והגדילו את פיקת המימ, נקבות
כאלה נמצא בכל אזור ההר. מאחר וה פי
קה של מעיינות כאלה היא נמוכה ואינה
עונה על צורכי הכפר, חפרו בהמשכ הז
רימה בריכה גדולה שאגרה את מי המעיינ
בלילה ו פקה אותמ ביומ. כיומ הבריכה
פעילה. תגלו אותה בקלות על פי צהלות
הנוער המזנק למימ ב לטות שונות ומשו
נות לחרדת לב המבוגרימ.
מעיינ כזה שמקורו נ תמ ונביעתו הופ
נתה לנקבה נקרא 'מעיינ חתומ', "גַּנ נָעוּל
אַחֹתִי כַלָּה...מַעְיָנ חָתוּמ", מדמה האוהב
בשיר השירימ )ד, יב(.
מהבריכה אפשר לצעוד לפי השילוט אל
חלקות השלחינ. תעלות בנויות ומטויחות
מוליכות את המימ אל החלקות, כשהנ
מתגברות בשיטות שונות על הפרשי הגו
בה שיוצרות המדרגות. אפשר ל טות מנ
השביל ולפנות ימינה לכיוונ קיר בעל שער
ברזל )נעול( שמאחוריו נמצא 'בו תנ עצי
ארצ ישראל', ובו מעבדימ בשיטות מ ור
תיות חלקות של עצי פרי מנ הזנימ המקו
ריימ שידעה הארצ. מעליו 'חלקת הבעל',
הכוונה אינה לבעל הנשוי כי אמ לשיטת
השקיה חקלאית.
שתי שיטות השקיה נהגו בעבר: 'הש
קיית שלחינ', בה שולחו המימ מנ המעיינ
אל החלקות בתעלות אותנ ניתנ היה לוו ת
ב כרימ קטנימ שהופעלו ברגל. ו'השקיית
בעל', כלומר השקייה התלויה בגשמ, ועל
ככ אומר הכתוב:
כִּי הָאָרֶצ אַשֶר אַתָּה בָא שָמָּה לְרִשְתָּהּ
לֹא כְאֶרֶצ מִצְרַיִמ ... אַשֶר תִּזְרַע אֶת זַרְעַכָ
וְהִשְקִיתָ בְרַגְלְכָ כְּגַנ הַיָּרָק... )אלא(.... אֶרֶצ
הָרִימ וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּמַיִמ תִּשְתֶּה מָּיִמ:
)דברימ, יא, י(.
השמ 'בעל' הוא שמ מאוד לא מוצלח כי
הוא על שמו של האל הכנעני 'בעל' - אל
הגשמ. וכמו כל דבר לא מוצלח הוא השת
רש בתרבותנו ולא ניתנ לעקירה.
מחלקות השלחינ אפשר להמשיכ ל'עינ
ביכורה'. בדרכ, גמ כאנ ניתנ ל ייר בנקבה
עד למערת הנביעה, אלא שבעונה זו )אב(
המעיינ יבש.
השביל העולה מבריכת 'עינ ביכורה'
משוחזר כשביל הררי מ ורתי. לצדו
נטוע כרמ, מוקפ בגדרות אבנ ובשע
רימ. בכרמ משתמשימ בשיטות הדלייה
שונות: וכה )ערי (, עמוד )דלית( וגפנ
שרועה )רוגלית(.
ומכאנ, חזרה למכונית להמשכ יור בי
•ערות המק ימימ של הרי ירושלימ.
תגלו את בריכת המים בקלות על פי צהלות הנוער המזנק למים מקום מתאים לשהיה של כמה דקות, להתחברות עם השקט. נקבת המים