10.06.16 | ד' סיון תשע"ו| 212 גליוןשביעי | 30
איתמר מרילוס
ס י פ ו ר מההפטרה
90
צילום: מנדי הכטמן, פלאש
אוורט
בק טרומ, בלש
המשטרה הכי שנונ
ומעצבנ ב ביבה, חוזר
בתעלומת רצח חדשה.
הפעמ הוא ניצב מול
מקרה רצח, שבתחי
לה נראה טנדרטי
לחלוטינ: גבר רווק
וקשיש, מבודד חב
רתית, עמ תלות רצינית באלכוהול - או
כמו שבק טרומ מ כמ: "השתיינ הש
וודי המצוי". אכ כאשר נדמה שפתרונ
התעלומה נמצא מעבר לפינה מתגלה
גופה נו פת הקשורה לנרצח הראשונ,
והעניינימ מתחילימ לה תבכ. העקבות
מובילות אל כנופיה בראשות משפחת
פרחאנ ואל רשימה של ראשי תיבות
מ תוריימ. כעת יזדקק בק טרומ לכל
האינטואיציה המפור מת שלו ולהרבה
מזל, כדי לפתור את התעלומה.
*לייפ גו טב וילי פר ונ הוא קרימי
נולוג שוודי ו ופר.
לראות את הקולות: מסורת, יצירה
וחירות פרשנית
אריאל פיקאר
עמ'310 / 'הוצאת 'ידיעות ספרים
מתן תורה
חג השבועות הוא הזדמנות לעסוק במקרי מבחן בתרבות היהודית ובמאבקים על פרשנות במסורת.
הרב ד"ר אריאל פיקאר מנסה להבין מחדש את מעמד הר סיני
בק טרומ- רצח בראשי תיבות /
לייפ ג.ו פר ונ תרגומ משוודית: שרה
ריפינ
עמ'458 / ' הוצאת 'דני פרימ
חג השבועות הוא יומ שמחתה של התורה
ושל לומדיה. החיבה היתרה שעמ ישראל
חש כלפי חג זה כבר מזמנ חצתה מגזרימ,
וכמעט בכל עיר וישוב ניתנ למצוא אינ
פור שיעורי תורה בשלל נושאימ, כגונ
הלכה, מדרש, מחשבת ישראל ועוד. בש
נימ האחרונות, עמ ריבוי הלימוד המבורכ
בחג השבועות, עולות בדעתי כמעט מדי
חג שבועות שאלות רבות: האמ כל נושא
המועבר מדי חג שבועות הוא באמת לימוד
תורה או שאולי מדובר לכל היותר בה
גיג אקטואלי? האמ דיאלוג דתי-חילוני,
שמאפיינ רבימ מנ השיעורימ האלה והוא
הכרחי דווקא ביומ מתנ תורה. ואולי עדיפ
ללמוד רק מאדמ דתי תורה?
לכנ שמחתי מאוד כאשר הגיע לידי פרו
של אריאל פיקאר שעו ק בשאלות דומות
שהתעוררו במ ורת היהודית. פיקאר,
שהוא חוקר ומחנכ העו ק שנימ רבות בנו
שאימ אלה, בוחנ פרשות דרכימ מרכזיות
שבהנ נחלקו חכמי ישראל.
את הדיונ מתחיל פיקאר ב וגיות המו
כרות היטב כגונ, 'תנורו של עכנאי' ומ
חלוקות בית הלל ושמאי. יש אולי לתמוה
מדוע לא בחר המחבר להתחיל את הדיונ
משאלות פרשניות המופיעות במקרא,
אולמ אינ פק שנקודת הכובד היותר מש
מעותית מתחילה בתקופת חז"ל. בהמשכ
הדיונ ב פר השאלות הופכות עדינות יותר
ומאירות פינות חשוכות יותר המבטאות
מחלוקות בתוכ המ ורת היהודית. למשל,
האמ מחלוקת היא בריאה או לא? האמ ניתנ
ללמוד ממדרשי חז"ל הלכות? עד כמה
משפיעימ השיקולימ המו ריימ על פ קי
ההלכה? אלו הנ שאלות כבדות משקל
שבהנ עו ק פיקאר.
לטעמי, הפרקימ המעניינימ ב פר המ
המשתייכימ לחלקימ ב' וג', בהמ עו ק
פיקאר במקרי מבחנ בתרבות היהודית
ובמאבקימ על פרשנות במ ורת, רפור
מה והציונות. וכמו כנ בפרק התשיעי על
'היח לגויימ והשתנותו לאורכ הדורות'.
ככ למשל מציג פיקאר את ההבחנה שעורכ
'המאירי' שחי במאה השלוש-עשרה, בינ
אי ורימ כלפי גויימ בגלל הרצונ של העמ
היהודי שלא להתבולל )למשל קשרי ני
שואימ( לבינ אי ורימ הנובעימ בגלל חו ר
מו ריות של אותמ גויימ )למשל אינ לחלל
עליהמ את השבת(. מנ 'המאירי' עולה שאמ
חל שינוי באופיימ של הגויימ הרי שגמ
ההכרעה ההלכתית משתנה. בהמשכ הפרק
מדגיש פיקאר כיצד שאלה זו רלוונטית,
כאשר חלק מנ הגויימ בישראל אינמ מוג
דרימ עוד כאיומ דתי אלא רק איומ לאומי.
ה פר עו ק אמנמ בנושאימ מוכרימ,
אבל כוחו באור החדש המוטל על הנושאימ
המוכרימ. ואמ תרצו זהו גמ כוחו של חג
•השבועות.