03.02.17 | ז' שבט תשע"ז| 243 גליוןשביעי | 20
הרב כלפון משה הכהן
הרב קוק של יהדות המזרח
השבוע יחול יום הולדתו של הרב כלפון משה הכהן זצ"ל,
מגדולי חכמי ג'רבה. דמותו זוכה להכרה מחודשת בקרב הציבור
הדתי לאומי לאחר שהתגלתה גישתו הציונית
בשנימ האחרונות מקבלת עדנה מחודשת דמו
תו של הרב כלפונ משה הכהנ זצ"ל, מגדולי חכמי
143 ג'רבה, שהשבוע ביומ רביעי )י"ב שבט( יחולו
. אמנמ הרב כלפונ 1874 שנה להיוולדו בשנת תרל"ד
, אכ לפני כתרי ר שנימ 1950 נפטר בג'רבה בשנת
הועלו עצמותיו ארצה במבצע מיוחד, אל בית העלמינ
של חכמי ג'רבה במושב איתנ ליד קריית גת, במ גרת
המגמה המקומית להעלות ארצה את עצמותיהמ של
כל חכמי ג'רבה. מאז, גמ מ פר האזכרות המתקיימות
ביומ פטירתו ברחבי הארצ נמצא בעליה מתמדת.
ככ נערכו בחודש האחרונ ערבי זיכרונ בגרעינימ
התורניימ במגדל העמק ובטירת הכרמל, ביוזמת גר
עיני 'קרנ קהילות' הפועלימ לחיזוק התודעה והזיכרונ
של חכמי פרד הציוניימ. הרב כלפונ משה הכהנ זצ"ל,
כונה 'הרב קוק של יהדות המזרח' עקב היותו ציוני
נלהב, מה שהיה ייחודי בנופ הרבני בג'רבה. במרו
צת שנות כהונתו כאב בית דינ הוא שמר על קשר
אמיצ עמ גדולי התורה בארצ ישראל וקיימ חליפת
מכתבימ עמ הרבנימ הראשיימ דאז, הרב אברהמ יצחק
הכהנ קוק והרב בנ ציונ מאיר חי עוזיאל. ביטוי מו
בהק נו פ להשקפתו הציונית התרחש ביומ בו החליט
האו"מ להעניק את השלטונ בארצ ישראל לידי המנדט
הבריטי. הרב כלפונ ראה בככ את תחילת הגאולה, הוא
כינ את כל אנשי העיר ג'רבה לבית הכנ ת, לאמירת
הלל ולתקיעת שופר.
"הקדים את זמנו"
כבר כשהחלה תנועת הציונות, הוא קבע שמדו
בר במהלכ שמיימי. בכתביו הוא אפ משווה את הרצל
למשה רבנו: כמו משה רבנו, שחי את תחילת חייו
בינ הגויימ והוציא את ישראל ממצרימ, ככ גמ הרצל
שהעלה את הרעיונ
לגאולת עמ ישראל.
מעבר לפעילותו
הציונית, היתה לרב
כלפונ גישה תור
נית מודרנית יח
ית לשאר הרבנימ
בג'רבה בתקופתו,
כפי שמ ביר ד"ר ירונ נעימ, מרצה במכללת 'אורות
ישראל' ברחובות ומורה להי טוריה, אשר עבודת
הדוקטורט שלו ע קה בדמותו של הרב כלפונ משה
הכהנ מג'רבא - 'בינ שמרנות למודרנה', ונערכה בה
נחיית פרופ' צבי זוהר מאוניבר יטת בר-אילנ.
"התחדשות המצב בו מזכירימ אותו יותר, נובעת
לא רק מההגות הציוניות החשובה והמעניינת שלו,
אלא גמ כשמדברימ על דמוקרטיה וזכויות הפרט,
שואבימ מכתביו השראה רבה. הדגש המודרני הנמ
צא בכתביו התורניימ שהתגלה רק בשנימ האחרונות,
מאוד מתקדמ יח ית לדורו. כבר בתחילת המאה עש
רימ הוא מתייח למצב בו עמימ שלמימ רוצימ לקבל
ביום בו החליט האו"ם להעניק
את השלטון בארץ ישראל
לבריטים, הרב כלפון כינס את כל
אנשי העיר ג'רבה לבית הכנסת,
לאמירת הלל ולתקיעת שופר
את הלאומיות שלהמ. ככ למשל הוא מתייח לשעבוד
של בני ישראל במצרימ, לכאורה באופנ רשמי פרעה
מדבר על הרצונ למנוע התקוממות, אבל בפועל הוא
רוצה למנוע מהמ את היכולת להתאגדות ציבורית כדי
להפוכ ללאומ".
ד"ר נעימ מתאר כי למרות שהרב כלפונ חי לפני
קומ המדינה, פרק שלמ באחד מ פריו משרטט קווי
מתאר כיצד צריכה להתנהל מדינת ישראל העתי
דית ובו היהדות שמה דגש מיוחד על עקרונ החופש
של כל תושבי ארצמ. "באותו אופנ, הוא מדבר גמ
על שאר העמימ באשר המ. מה שהוביל אותו במי
דה מ וימת למצוקה תורנית: אמ היהדות מקנה חופש
לכולמ, איכ יכול להיות שהיא מאפשרת בכלל מצב
של עבדות? הרב כלפונ מ ביר כי העבדימ היו עו
בדה מוגמרת באותה תקופה. התורה לא יכלה לבטל
את המצב הקיימ, לכנ היא תיקנה את המצב והעניקה
לעבד זכויות ראויות".
גמ את הנושא, שאינ דיינ יחידי אלא שלושה, משווה
הרב כלפונ בצורה מודרנית לגישה הרפובליקנית שהוא
הכיר בצרפת ששלטה אז בג'רבה. "גמ שמ היה מלכ,
אבל הוא לא יכל לעשות מה שהוא רוצה. יש א יפת
נבחרימ וקובעימ לפי הרוב. לא תמ התורה קבעה
ככ, אלא כי יש כאנ עיקרונ דמוקרטי. הוא מתרגמ את
• העקרונות מהיהדות לשפה דמוקרטית עכשווית".
יוסף ארנפלד צ י ו נ ו ת דת י ת
ד"ר ירון נעים