03.02.17 | ז' שבט תשע"ז| 243 גליוןשביעי | 24
פר ו י קט השו " ת משה גלנץ
יוני גנוט ם ִ ע
עמונה.
כואב! אם היו באמת
מאמינים בערך ההתיישבות
היו מגיעים לפתרון בלי
לפנות. מצד שני, לא נכון יהיה להגיע
לשבירת כלים וחלילה לאלימות.
אלאור אזריה.
מבחינה מוסרית עשה טוב. מבחינת
התנהלות הצבא יש פה התנהגות
בעייתית. אבל צריכים היו לטפל בכל
העניין בשקט בתוך הצבא, ולצד הענישה
לגונן על החייל שנמצא במצב לא פשוט
ופעל ממניעים טובים בסך הכל.
מירי רגב.
נראה לי שהיא יותר טובה במעשים
מאשר בדיבורים. שיהיה בהצלחה!
יונה מצגר.
לצערנו אנחנו חיים בדור שיש בו אולי
הכי הרבה חילול ה' מצד רבנים. עצוב!
בדואים.
כבוד ורגישות ביחס אליהם, ביחד עם
נחישות בשמירה על החוק ועל טובת
המדינה. אפשרי ביחד??
אברי גלעד.
איש מבריק ושנון אך גם אמיץ ופתוח.
עושה עבודה רוחנית )לומד 'ימימה' כבר
הרבה שנים, השתתפתי בקבוצת הלימוד
הזו במשך כמה שנים כשגרתי בתל אביב(
שמחדשת אותו ושומרת אותו רענן ומעניין.
דה ווייס.
בהחלט הפורמט הכי מוצלח במדמנת
הריאליטי. זירת הגלדיאטורים המודרנית.
תרבות ההמונים והעדריות בשיא הגועל
שלה. שמה במרכז את הביצוע והשואו,
והופכת אותו לעבודה זרה על חשבון
היצירה המקורית, המסר האישי / חברתי
וכו'. מאידך, יש שם בהחלט רגעים מאוד
יפים ומרגשים כשכישרונות טריים
נחשפים. מה שנקרא 'נזם זהב באף חזיר'.
שירי דיכאון.
הרב קוק ב'אורות התשובה' קורא למי
שמקונן על העולם כל הזמן, בעלי "עציבו
דטחול", )זוהר(. זה בדרך כלל מגיע מעיוות
בראיית העולם, מראייה צרה מקוטעת
וחומרית של המציאות. בחלק מהשירים
יש יותר קטשופ מדם, אבל יש כאלה
שהם באמת ב'שחור'. צריך להיזהר מאוד
מהז'אנר הממכר הזה, בפרט בני נוער
שנמשכים ליופי הממכר שבזה. מאידך,
יש עצב שבהחלט אמיתי ואפשר לעבוד
איתו ולמתק אותו בהרבה רחמים )ומוזיקה
טובה(, ואז עושים תיקון גדול.
שולי רנד.
הצליח להביא את הדיבור האמוני
הברסלבי למרכז הבמה. בזכות הרבה
כשרון וכריזמה, ולא פחות בזכות הכתיבה
האישית הנוקבת והמעולה.
רדיו 'קול חי'.
השיר הראשון שהוצאתי לרדיו )אחת
שאלתי( הצליח מאוד שם. מאז אנחנו די
בנתק. ידידיה מאיר הוא בהחלט נקודת
אור שם. בתפיסה החרדית )הקיצונית(, כל
דבר שהוא לא נטו תורה הוא לא באמת
חשוב. הבעיה בזה היא, שמי שנצרך לעסוק
בדברים אחרים, אפילו דברים שיש להם
השפעה גדולה כמו תקשורת ומוזיקה,
הרבה פעמים עושה את זה בדיעבד ולא
מתוך תחושת שליחות. וזה מושך לתחום
הזה אנשים שאיך נאמר, אין להם בשורה
גדולה להביא לעולם.
ידידיה מאיר.
תופס מקום מאוד משמעותי במפגש
בין יהדות, עבודת ה' ותרבות ישראלית
עכשווית. הוא וסיון עומדים באופן מרשים
ביותר באתגר הלא פשוט של עבודה וחיכוך
(, נשוי לאורית ואב 43) יוני גנוט
ילדים. למד בישיבות כפר 3-ל
הרואה, 'הר עציון' אצל הרב עמיטל
ו'בית מורשה'. שירת דרך ההסדר
במודיעין.
בעל תואר ראשון בחינוך ומדעי
היהדות ב'הרצוג', למד שנתיים
בבית הספר למוזיקה 'רימון'.
לשעבר סולן להקות 'בין השמשות'
ו'נושאי הכלים'.
הקים וניהל את ה'פאב- מדרש',
מקום ללימוד ובילוי משותף
לדתיים וחילוניים. מלמד בישיבה
לאומנויות ומדעים בתל אביב מיום
הקמתה.
יצא לקריירת סולו לפני חמש
שנים עם האלבום 'אות לאות'
ובימים אלו יצא לאור אלבומו
השני 'דבר אלי בארמית'.
על דה ווייס:
"הפורמט הכי מוצלח
בתרבות ההמונים.
שם במרכז את
הביצוע והשואו
והופך אותו לעבודה
זרה על חשבון
היצירה המקורית.
מאידך יש שם
בהחלט גם רגעים
מאוד יפים ומרגשים