Next Page  30 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 30 / 48 Previous Page
Page Background

03.02.17 |

ז' שבט תשע"ז

| 243

גליון

שביעי

| 30

ריטית ולדרוש את ניהול ירושלימ

אולי היה מוקדמ מדי.

”כנ אבל המ לא הבינו אז, או הבינו

רק מאוחר מדי, שהציונות הייתה וככ

היא גמ כיומ - מאבק מול חוגי הש

עונ. מה שאתה יכול להשיג היומ פק

אמ תוכל להשיג מחר. וצריכ לדחוק

את הקצ ולהביא לידי ככ שהמדינה

תקומ בהקדמ".

תל אביב עוקפת

הבריטימ עשו הרבה תרגילימ

בבחירות בירושלימ כדי שהיהודימ

לא יהפכו לרוב. המ קבעו שרק

מי שיש לו נתינות ארצ ישראלית

מימי הטורקימ יכול לבחור. זה מנע

מיהודימ רבימ לממש את בחירתמ.

בפועל קדמו הבריטימ את התפי ה

שירושלימ זו עיר של דתות ולא של

לאומימ. ”אלנבי רצה לתת מעמד

לנצרות, למרות שהנוצרימ היו מי

עוט קטנ בירושלימ. המ דאגו לככ

שהמועצה תורכב משליש מו למימ,

שליש נוצרימ ושליש יהודימ. וככ

היה לאורכ זמנ. גמ כשהיהודימ הצ

חברימ

6 -

ליחו להיות חצי מהמועצה

, המדיניות הייתה מדיניות

12

מתוכ

של עיר של שלושת הדתות.

”הבריטימ הבינו שאמ יתנו ליהודי

את ראשות העיר, זה יחזק אותמ

במאבק מול הערבימ כי זו עמדה

חשובה. וברגע שיהיה ראש עיר יהודי

המ לא יוכלו לקחת את זה מהיהודימ

כי המ רוב מוחלט. ודבר נו פ, זה

ימנע בבא העת להעמיד בראשות

העיר מועמד נוצרי אנגלי".

ובאותמ זמנימ כשירושלימ מדש

דשת, תל אביב צומחת ולוקחת את

הבכורה.

”בתקופת נאששיבי ירושלימ נב

נתה. יהודימ רבימ בנו את ירושלימ.

יהודימ פשוטימ, שרבימ מהמ חרדימ,

בנו שכונות. אבל זה לא היה בקנה

המידה של תל אביב, חיפה והמוש

בות. אינ פק שאמ היה ראש עיר

יהודי הכול היה שונה. כמו שדיזנ

גופ רוקח ואחרימ הפכו את תל אביב

מפרבר קטנ לעיר בה"א הידיעה של

ישראל. זה היה יכול להיות גמ בירו

שלימ, אבל ירושלימ לא היתה לנגד

עיני ההנהגה הציונית שנתנה את עי

ניה יותר להתיישבות. מבחינת הנהגת

הציונות היה יותר חשוב להמ להקימ

קיבוצ מאשר לתמוכ בירושלימ".

היו שתי מערכות

בחירות בירושלימ

בתקופת המנדט. בשתי

המערכות הללו

העדיפה הת

נועה הציונית

לנהל מו"מ

מול מועמד

ערבי ולה

גיע איתו

ל ה כ מ ו ת

מאשר לנ

ות לכבוש

את העי

רייה. ב פרו

מתאר ד"ר

אבנ באריכות את המגעימ בינ ההנה

גה היהודית בירושלימ לפלגימ הע

רבימ. אחרי אותנ שתי מערכות בחי

רות יחידות בירושלימ היהודימ הצ

ליחו לעצב במידה רבה את המועצה,

אכ ראשי העירייה הערבימ שנבחרו

בקולות יהודימ זנחו מהר את ה י

כומימ. החו יינימ והנאששיבימ ידעו

להתאחד מול מהלכימ של היהודימ

בעירייה. ובמערכת הבחירות האח

במקומ לדרוש

1934

רונה בשנת

את ראשות העיר העדיפ משה שרת,

ראש המחלקה המדינית של ה וכנות

היהודית, ’ל גור דיל' מול חו יינ

אל חאלדי שאמור היה להיטיב עמ

היהודימ במועצה ולקדמ הבנות בינ

היהודימ לערבימ בפוליטיקה האר

צית. אבל אל חאלדי התגלה כלאומנ

ערבי והוגלה על ידי הבריטימ בפר

.1936-1939

עות

אז מה המ לא ראו?

”את מה שאמר אצ"ג, שמי ששולט

בירושלימ שולט בארצ. אילו אנחנו

היינו מכריעימ את המלחמה בירוש

לימ כמו שהכנענו ברוב הערימ המ

עורבות, כל העולמ היה מתרגל לזה

שירושלימ היא בירת ישראל והעיר

העתיקה היא חלק ממדינת ישראל.

הכוח היהודי בתל אביב הכריע את

יפו הערבית. בירושלימ המלחמה לא

הוכרעה למרות שהיו כוחות חזקימ

בקרב היהודימ בהגנה, אצ"ל ולח"י.

ירושלימ היתה יכולה לצמוח כלכלית

והתיישבותית, אבל לא היה שמ ראש

יהודי. למרות ששוב, עיקר מניינ וב

ניינ של העיר היה יהודי".

וזה מגיע לטענתכ עד היומ, עד

לפרשת השגרירות של ארה"ב?

”בודאי. אילו היו מכריעימ את

המלחמה על ראשות העיר בירושלימ

הבעיה הזו לא הייתה קיימת. ברגע

שהיו מציבימ עובדות העולמ היה

משלימ עמ הנוכחות של היהודימ

בעיר".

אז אתה אומר שצריכ להתע

קש מול האמריקאימ לגבי הש

גרירות.

”ברור. לא לוותר.

אמ נהיה עקשנימ –

נקבל. אמ נה

אז גמ המ יה ו.

צריכ לחזק את

ירושלימ בכל

דרכ אפשרית,

ולזכור שמה

שאפשר לה

שיג עכשיו

לא בטוח נוכל

להשיג בע

תיד".

”ירושלים לא הייתה לנגד עיני ההנהגה הציונית שנתנה את

עיניה יותר להתיישבות. מבחינת הנהגת הציונות היה יותר

חשוב להם להקים קיבוץ מאשר לתמוך בירושלים"

עדיין לא קיים את

הבטחתו. נשיא

ארה"ב, טראמפ.

למעלה: שגרירות

ארה"ב בת"א

90

צילום: פלאש