05.05.17 | ט' אייר תשע"ז| 255 גליוןשביעי | 30
איתמר מרילוס
ס י פ ו ר מההפטרה
'התורה המשמחת', מתוך ויקיפדיה
צילום: נסרק מהספר
באר שבע,
שנות השבעימ,
חמישה נערימ מ
תובבימ ברחובות. המ
החברימ הכי טובימ,
מעשנימ ביחד את
ה יגריות הראשונות,
וחרימ בקלפימ של
שחקני כדורגל. המ
שומעימ דברימ שלא היו צריכימ
לשמוע. קרובימ זה לזה יותר מכל קרבת
דמ. תיאטרונ באר שבע פורח, הפועל
באר שבע אלופה ובבית החולימ עובדימ
הגברימ החשובימ והמשפיעימ. כל זה
מכ ה רק במעט על היתומימ של המ
לחמה הטריה, מלחמת יומ הכיפורימ,
ועל המתימ שמזכירימ רק בטק ימ.
וישנמ אלה שלא מזכירימ אותמ גמ אז.
שנימ אחרי שעזב את העיר, המ פר
חוזר אל באר שבע. התקוות נגוזו, הוא
נראה צעיר לגילו, אולי כי לא ה פיק
די בחייו. הוא לא חוזר לבאר שבע
כמנצח אבל גמ לא כמפ יד, כי הוא,
לעומת אחרימ, לפחות נשאר בחיימ.
הגדולים: אישים שעיצבו את
פני היהדות החרדית בישראל
עורכים: בנימין בראון, ניסים לאון
הוצאת 'מאגנס' ו'מכון ון ליר'
עמ'958
ערך רב
התחזקות כלי התקשורת העצימה את תופעת 'גדולי תורה' על חשבון רבנים מקומיים.
קובץ מאמרים סוקר את גדולי הרבנים שעיצבו את היהדות החרדית בישראל
מתנ חרמוני'קרבת דמ' /
עמ'272 / 'הוצאת 'כתר
כמעט בלתי אפשרי לכתוב על פר
שאורכו כמעט אלפ עמודימ. אז למה לטרוח
אתמ בטח שואלימ? כי אמ החלטתמ שאתמ
מעוניינימ לקרוא פר עיונ אחד בשנה הנו
כחית, אני ממליצ עליו. כנ, זה יתפו הרבה
זמנ ומאמצ אינטלקטואלי, אבל יש מצב
שבעוד שנה מישהו יעצור אותי ברחוב )את
מי אני משלה, לכל היותר דוא"ל( ויגיד לי
'אתה זה שכתבת על הגדולימ? באמת אחלה
פר', והיה זה שכרי.
ה פר )שהוא קובצ מאמרימ ערוכ( וקר
את גדולי התורה שעיצבו את היהדות הח
רדית בישראל. חייהמ, תפי תמ והשפעתמ
על החברה החרדית. זה נשמע כמו משהו
טריוויאלי, אבל כבר מהמבוא המצוינ ל פר
אפשר ללמוד כי כל התופעה הזו של 'גדו
לי תורה' שמשפיעימ על ציבור גדול מאוד,
קשורה בירידת כוחמ של רבנימ מקומיימ
ובהתחזקות כלי התקשורת והדפו שמא
פשרימ להפיצ את תורתמ. מאחר ומקובל
במחקר האקדמי לראות ביהדות החרדית
תופעה של מאה חמישימ שנה בערכ, הרי
שה פר עו ק ברבנימ ביב תקופה זו.
הרהרתי ביני לבינ עצמי במהלכ הקריאה,
הרי היו גדולי תורה קודמ לכנ לא? רש"י,
רמב"מ וכו'. במה נתייחדו הדמויות המופי
עות ב פר )מעבר לככ שהמ בולטימ דווקא
ביהדות החרדית(? תירצתי לעצמי שגדולי
תורה מנ העבר הרחוק לא חיו בחברה שבח
רה להקדיש את עצמה לאידיאל אחד: לימוד
תורה )בניגוד לחברה החרדית היומ, שמעלה
על נ בעיקר את האידיאל הזה(. ממילא
השפעתמ של רבנימ בציבור החרדי כיומ
)לפחות למראית עינ( גדולה מאשר בעבר.
ויש ב פר הזה קצת מהכול. למשל ה'חפצ
חיימ' מתואר כמי שהעמיד את הדגשת הח
שיבות של האמונה התמימה והלא מתפלפלת
בציבור החרדי. הוא הפכ במידה רבה את כל
התחומ של לשונ הרע מתחומ מו רי לתחומ
הלכתי מוגדר. לא פחות חשוב מזה הוא ביצור
מעמדמ של 'מנהגימ' כקדושימ, ותרומתו
להתחזקותה של 'אגודת ישראל'. דמות אחרת
ופחות נודעת היא הרב בנ ציונ אבא שאול,
המוצג ב פר כ'גדול ה פרדי של חברת הלו
מדימ החרדית', ומהווה אנטי-תזה לרב עו
בדיה בככ שהוא היה פרדי שאימצ עמדות
חרדיות ופחות לאומיות. גמ הרב שלמה זלמנ
אוירבכ שפ יקתו הצליחה לע וק בנושאימ
חדשימ )בעיקר מדע( ולפנות גמ אל קהלימ
לא חרדיימ, נידונ ב פר בהרחבה.
רק רבנימ שחלפו מנ העולמ זה לא מכבר
מוזכרימ ב פר. לפיככ עולה השאלה האמ
תופעת ה'גדולימ' עתידה להישאר? או
שהשינויימ העוברימ על החברה החר
דית ימתנו את השפעת קיוממ של אנשימ
בודדימ על חברה שלמה? ואולי דווקא
בציונות הדתית נראה תופעה דומה? יש
• למה לחכות.