02.06.17 | ח' סיון תשע"ז| 259 גליוןשביעי | 30
איתמר מרילוס
ס י פ ו ר מההפטרה
צילום: מתוך חב"דפדיה
משפחה היא
יקומ קטנ שבלבו
אישה השומרת מפני
התפרקות איבריו. ככ
חייתה לונה, חוקרת
שואה ששורשי מש
פחתה נטועימ בחַלַבּ.
ככ האמינה עד שח
דרו לחייה זר מושכ
לב ועדותה של נערה
ארמנית, שמילטו הורי הוריה של לונה
בימי רצח העמ הארמני, לאחר עינויימ
ו בל שנחרטו לעד בלִבה של הנערה
ובפניה. "כמו שקורה לא פעמ בירו
שלימ, יומ אחד לכד אותי העבר וכפה
עלי מ ע שתחילתו ברובע הארמני בעיר
העתיקה ו ופו בחלב הנחרבת, ואולי
גמ להיפכ. מכאנ לשמ ומשמ לכאנ.
במרוצת הימימ החל יפור חיי להשתרג
ב יפורמ בנ מאה השנימ של הארמנימ,
וערבל אותמ עד שלא היה אפשר לה
פריד ביניהמ. וכנ, אכזריות לא אנושית
בידי בני אנוש היתה בו, אבל היו גמ
רוכ, משפחה ואהבה".
ברגע האמת - הרבי מלובביץ'
והדיאלוג הביטחוני – מדיני
עם מקבלי ההחלטות בישראל
שלום ירושלמי, יוסי אליטוב, אריה ארליך
עמ'476 / ' הוצאת 'כנרת זמורה ביתן
יחי המלך
באמצעות ראיונות וקטעי ארכיון מהעיתונות, הצליחו שלום ירושלמי, יוסי אליטוב
ואריה ארליך לחשוף את השיחות של הרבי מלובביץ' עם האנשים המשפיעים בישראל
/ אורה אחימאיר אררטימ
עמ'284 / 'הוצאת 'עמ עובד
"ממקומ מושבו במשרד קטנ בשכונת
פרוורימ בברוקלינ, ניהל רבי מנחמ מענדל
שניאור ונ מערכת קשרימ הדוקה ומפתיעה
עמ צמרת ההנהגה המדינית והביטחונית בי
שראל. הוא היה מעודכנ בזמנ אמת בדיונימ
הח ויימ ביותר, הביע את דעתו בשאלות
הקיומיות של המדינה, והציג משנה דורה
לעתידה של ישראל". ככ נכתב על גב ה פר
המ קרנ הזה, שחושפ את השיחות של הרבי
מלובביצ' עמ האנשימ המשפיעימ בישראל,
שגורל חיינו מוטל על כתפיהמ. שניימ
ממחברי ה פר המ חרדימ )אליטוב וארליכ(
ואחד מהמ חילוני. באמצעות קטעי ארכיונ
מרובימ מנ העיתונות ושיחות מרובות, הצ
ליחו השלושה להרכיב כמו פאזל את החל
קימ השונימ של תפי תו הפוליטית בשלל
נושאימ ותקופות, החל ממלחמת ההתשה
וכלה ב כנה הא לאמית.
לא צריכ להרחיב את הדיבור על הרבי
מלובביצ' שבלי פק היה מנהיג רוחני בעל
שיעור קומה אדיר, שהוליד תנועה שתר
מה ותורמת רבות לעמ היהודי בארצ ובעו
למ. בשנימ האחרונות ההבדלימ בינ תנועת
חב"ד לציונות הדתית הולכימ ומטשטשימ,
ופורחימ ניצנימ רבימ של שיתופ פעולה בינ
שתי התנועות. ה פר, מנ ה תמ שלא בכ
וונת מכוונ, מעמיד שוב את המחיצות בינ
שני הזרמימ.
הציונות הדתית, בתבונה פוליטית וא ט
רטגית, הבינה לאחר מלחמת 'ששת הימימ' כי
במקומות רבימ כדאי לבנות גמ בלא האישו
רימ הנדרשימ, בשיטת ה'עוד דונמ ועוד עז'
שנאמנה למחשבה הציונית מאז ומעולמ.
לעומת זאת הרבי בר, שמפעל ההתנחלויות
חייב להיות מגובה במדיניות ממשלתית ברו
רה ומוצהרת. קל להזדהות עמ המחשבה של
הרבי, שהיעדר תמיכה ממשלתית מהווה ימנ
לחולשה אידיאולוגית. ובכל זאת, חמישימ
שנה לאחר המלחמה ההיא - האמ למישהו יש
פק בככ שההתנחלויות לא היו קמות אל
מלא המתנחלימ עברו כחלוצ לפני המחנה?
האמ מישהו מהרהר כיומ ברצינות לפנות את
אריאל או מעלה אדומימ, שקדמה להקמתמ
יוזמה פרטית של אנשימ לעלות אליה שרק
לאחר מכנ הובילה להחלטת ממשלה?
ואולי זו רק דוגמה לביקורת המרכזית
שלי על ה פר. לרבי יש המונ זכויות ובוודאי
שאינו זקוק להמלצות ממני, אבל מותר
והכרחי לחלוק על הרבי כשחושבימ שהוא
טועה. שלושת המחברימ נמנעימ מלעשות
זאת אפילו פעמ אחת. לא תמצאו ב פר שומ
מילת ביקורת, רק ני יונ להוכיח את צדקתו
של הרבי. האמ אתמ מכירימ א טרטג צבאי
שמעולמ לא טעה? רב שמעולמ לא טעה?
לצד זאת מרשימה ההערכה הרבה לה זוכה
הרבי ב פר מצד אישימ רבימ. הרבי הצליח
להתיר את חותמו כמעט בכל מי ששוחח
איתו. החל מאנשימ כמו יעקב פרי שתיאר
אותו כאדמ "בעל אינטליגנציה מפתיעה",
ועד לראש הממשלה שמתאר את השיחה אתו
כ"מכוננת...מרגשת". אני עצמי הייתי נותנ
•הרבה בשביל שיחה של כמה דקות אתו.