מגזין הטכניון | קיץ 2017

39 / 52

39
הספר לאמנויות בירושלים ומכינה בטכניון היא הגישה מועמדות והתקבלה לפקולטה לביולוגיה בטכניון.
“ההתחלה לא הייתה קלה. בכלל לא. הרגשתי שאני קטנה, שהקמפוס ענקי, שהאנגלית שלי לא משהו.
בהתחלה התקשיתי למצוא שפה משותפת עם שאר הסטודנטים, אבל לאט לאט הבנתי שלכולם אותם
פחדים ותפסתי אומץ, התחלתי לשאול שאלות.
“גיליתי שהטכניון אמנם קשוח בהיבטים האקדמיים אבל רך מאוד בכל נושא אחר, למשל מעונות ושיעורי
עזר. תמיד יש למי לפנות, וגם המלגות מקרנות אייסף ודוד עזרו מאוד. אז הקשיים לא נעלמו, אבל למדתי
להתגבר כל פעם מחדש בידיעה שהמטרה חשובה מספיק.”
בתום התואר הראשון היא יצאה לתעשייה ועבדה שנתיים בחברת פלוריסטם המפתחת טיפולים המבוססים
על תאי גזע שמקורם בשליה. משם חזרה לטכניון לתואר שני, והפעם בפקולטה לרפואה - “כי המדע תמיד
עניין אותי, אבל רציתי קשר הדוק יותר להיבטים הקליניים של המחקר.” בתוך זמן קצר היא עברה למסלול
ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ’-משנה רובי שלום-פוירשטיין, ראש המעבדה לתאי גזע אפיתליאליים.
צוות המעבדה חוקר את רקמות העור והקרנית המפרידות בין הגוף ובין סביבתו החיצונית. רקמות אלה
התפתחו במהלך האבולוציה כדי להגן על הגוף מפני גורמים תוקפניים כגון קרינה, וירוסים ורעלנים. באותן
רקמות התפתחו מנגנונים של התחלקות תאים מואטת, המונעת ממוטציות להתפתח לאורך זמן ולייצר
שיבושים כגון גידול סרטני.
. מיקרו אר-אן-איי הן מולקולות אר-אן-איי miR-184 נגוסה עצמה חוקרת מולקולת מיקרו אר-אן-איי בשם
, באופן miR-184 .קטנות המשועתקות מהגנום וממלאות תפקיד מרכזי בבקרת הביטוי הגנטי בתא החי
miR-184 ספציפי, מעורב בבקרת תאים אפיתליאליים בעור ובקרנית. “בתחילה התמקדנו בהשפעתו של
שכבות. 4- בעור וגילינו כמה חשוב התפקיד שלו בבקרת האפידרמיס - שכבת העור החיצונית הבנויה מ
), שכבת תאי הגזע המתמיינת ויוצרת את השכבות Basal layerהפנימית ביותר היא השכבה הבזלית (
. בשכבת תאי הגזע יש מנגנונים ספציפיים השומרים Spinous layer האחרות, והשכבה שמעליה נקראת
על פוטנציאל ההתמיינות של תאים אלה, כלומר הם מוודאים שתאי גזע יוכלו להמשיך להתמיין ולייצר את
השכבה הבאה. אם מנגנונים אלה יפעלו ללא בקרה, תיפגע יצירת שכבות האפידרמיס האחרות. במחקר
מעכב את אותם מנגנונים וגורם לתאי הגזע להתחיל להתמיין ולבנות את שכבות miR-184 שלנו גילינו כי
האפידרמיס הבאות, החיצוניות יותר.”
. ליתר דיוק, היא חוקרת miR-184 כיום מתמקדת נגוסה ברקמת הקרנית, וגם בה היא חוקרת את מולקולת
בהיווצרות קרטוקונוס וקטרקט - מחלות הקשורות בעיוותים miR-184 את תפקידן של מוטציות של
בקימור הקרנית ובעכירות עדשת העין ועלולות להוביל לעיוורון. כדי לחקור זאת בעכברים היא תשתמש
, וכדי לחקור זאת באדם היא תשתמש בתאי דם המכילים miR-184-ב”עכברי נוקאאוט” החסרים את הגן ל
- התהליך reprogramming. “תאים אלה,” היא מסבירה, “יעברו תכנות מחדש, miR-184 -את המוטציה ב
. לאחר שנבין את 2012 שזיכה את פרופ’ שיניה ימנאקה ואת פרופ’ ג’ון גורדון בפרס נובל ברפואה לשנת
בבריאות ובחולי, ואת המסלולים המולקולריים הנפגעים במחלה, נוכל לנסות miR-184 מנגנון הפעולה של
לטפל במחלה על ידי הוספת אותן מולקולות שנפגעו מהמוטציה.”
אחיות, מציינת כי “ההורים תמיד עודדו אותנו ללמוד, בלי לחץ, ואני ממילא אהבתי 2- אחים ו5 שרה, שלה
ללמוד. הם ואחותי הגדולה אחראים במידה רבה להצלחה שלי בפריצת בגבולות ובהתגברות על חששות.
בזכותם גדלתי במין בועה כזאת, בתחושה שאנחנו ממש מסודרים כלכלית - מה שהיה רחוק מהאמת.
רק כשגדלתי וקיבלתי פרספקטיבה הבנתי שהם פשוט הקפידו לתת לי תחושה שכלום לא חסר ושהכול
אפשרי. וזה בדיוק המסר שאני רוצה להעביר הלאה. בסופו של דבר לא פשוט לגדול בישראל כאתיופי,
ועובדה שאין הרבה צעירים בקהילה שלנו שהגיעו לדוקטורט או למשרות בכירות מאוד. זה לא בגלל יכולות
מוגבלות כמובן אלא בגלל מכשולים וחששות. לצערי יש בישראל גזענות ממוסדת ולא ממוסדת. אין אתיופי
שלא עבר חוויה לא נעימה עם המשטרה, בעיקר עם שוטרים זוטרים, וזה כולל אותי. השאלה היא מה
עושים עם זה, איך לוקחים את זה וצומחים מזה בזכות מי שאתה.”
Tech Women 2017 שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי
המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה
מחלות הגורמות לעכירות עדשת העין