Table of Contents Table of Contents
Next Page  43 / 52 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 43 / 52 Previous Page
Page Background

43

כבר בשבוע שלאחר השרפה, זכתה לברכת נשיא הטכניון ולתמיכתו, מה שאיפשר לנו להתחיל במאמץ

משותף של חברי סגל וסטודנטים ללימוד הנושא ולהתחלה של גיבוש מסקנות ורעיונות לעתיד.”

פרופ’-חבר טל אלון-מוזס, ראש המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, הדגישה את חשיבות הדיון הנופי

האינטגרטיבי בעקבות השרפה. לדבריה, “השרפה היא הזדמנות לשינוי תפיסות מקובעות כלפי מה יפה

ומה ראוי בנוף העירוני לטובת תפיסות חדשות. הללו רואות בשריפה חלק מתהליכים טבעיים, רואות את

היופי גם בירוק המבצבץ מתוך השחור ומבינות את החשיבות של תהליכי השתנות ושיקום הדרגתיים,

למרות הרצון הטבעי והמובן להחזיר את תמונת הנוף האידילית בן-לילה.”

“מעבר לעצם השמירה על ערכי טבע חשוב לזכור שהטבע מעניק לנו שירותים עצומים - הפחתת זיהום

אוויר ומים, ויסות שטפונות ויתרונות פיזיולוגיים, נפשיים וחברתיים,” אמר ד”ר אסף שוורץ, חבר סגל

בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המתמחה באקולוגיה עירונית. “עם זאת, ברור שהצמחייה

העירונית, שתורמת לנו כל כך הרבה, גם מסכנת אותנו. לכן דרושה פעולה מושכלת שתשמר את הטבע

העירוני אבל תפחית את הסיכונים.”

ועדת המומחים היא חלק מסדרת פעולות המתקיימות בטכניון בנושא השרפה וכוללות גם קורסים

אקדמיים, הרצאות לקהל הרחב ותערוכות.

הבאה

בשטחים עירוניים מיוערים

התמודדה ישראל עם גל שרפות חורש ויער שהיכה

2016

חודש נובמבר

בחיפה, בזכרון יעקב, בגליל ובהרי ירושלים. השריפות, שבערו באזורים

עירוניים, הציתו בתים ורכוש ועוררו שאלות נוקבות הנוגעות לממשק בין עיר

לחורש. על רקע זה נולד פרויקט חדשני לניטור שרפות במגמה המדעית-

הנדסית באורט גרינברג בקריית טבעון, בהנחיית מורי המגמה אורן למדן

ואסף צ’רטקוף.

תלמידי המגמה עופר מגן ואוריה כהן-אליה פיתחו מערכת הכוללת מצלמות

אינפרה-אדום כיחידות קצה לזיהוי שרפות ותוכנת-שרת המחשבת את

מיקום השריפה ומדווחת על כך לרשויות או לתושבים עצמם. יחידות הקצה

מתאימות להתקנה בבתי התושבים ומתחברות לרשת באמצעות הנתב

הביתי.

לאחר בחינת המצלמה בניסוי בשטח נכנסו לתמונה החוקרים ד”ר עידן

פורת ומר דן רוס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שחישבו

את המיקומים המיטביים לפריסת רשת המצלמות בטבעון. לדברי ד”ר

פורת, “המטרה שלנו הייתה להשיג תצפית והתראה אופטימליות במספר

מצלמות קטן ככל האפשר, וזאת תוך התחשבות בטופוגרפיה הייחודית של

האזור.”

על פי התכנית יותקנו המצלמות במרפסות בתיהם של תושבים, בהסכמתם

כמובן, ויכסו באופן אופטימלי את היער הסמוך ליישוב. הפרויקט זיכה את

עופר מגן ואת אוריה כהן-אליה במקום השני בתחרות “המהנדס הצעיר”

שרשת אורט קיימה בטכניון.

המפה שמימין, המדגישה בעיקר טופוגרפיה ומבנים, מתארת את קריית

טבעון הנמצאת בלב שמורת גבעות אלונים. הנקודות הכתומות מציינות

את המיקום האופטימלי של המצלמות התרמיות וטווחי הגילוי מצוינים

באפור. ככל שמספר המצלמות גדול יותר, האפור כהה יותר - כלומר הכיסוי

מטר מהמצלמה.

1,500-

ו

1,000

משתפר. הכיסוי נמדד לטווחים של

האש

חכמי

ב