Page 24 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

≤¥
פרופסור טימור באזוב מהפקולטה לכימיה בטכניון פיתח חומר
אנטיביוטי אשר יהווה בסיס לתרופה עתידית נגד חיידק הגחלת
,Angewandte Chemie )אנתרקס(. כך דיווח כתב העת החשוב
שבחר בנושא כ"מאמר החם" של המהדורה.
התרופה, שפותחה בשיתוף עם פרופסור צ'י וויי וונג ממכון
המחקר על שם סקריפס בקליפורניה, תתקוף לא רק את החיידק
עצמו אלא גם את החלבון הרעיל שאותו הוא משחרר למחזור
הדם של הנפגע.
חיידק האנתרקס תוקף בדרך כלל בעלי חיים ולא בני אדם,
אולם מפתחי הנשק הביולוגי הפכו אותו לכלי מלחמה מסוכן.
האמנה לאיסור הפצתו של נשק ביולוגי משנת 2791 אוסרת על
השימוש בחיידק זה, מפני שפיזורו באוכלוסיה עלול לגרום מוות
המוני.
חיידק האנתרקס עמיד מאוד ליובש ולטמפרטורות גבוהות. הוא
תוקף את היונק באמצעות חדירה דרך פצעים פתוחים, מערכת
העיכול ומערכת הנשימה. לאחר שהוא חודר לגוף הוא מתחיל
לשחרר למחזור הדם חלבון רעיל ביותר, אשר משתק את המערכת
החיסונית של האדם וגורם למוות. כאמור, החומר האנטיביוטי
החדש אשר פותח על ידי פרופסור באזוב וצוותו מנטרל גם את
החלבון הרעיל, במקרה שהחיידק הספיק לשחררו למחזור הדם.
דיקן הפקולטה לכימיה, פרופסור אהוד קינן, אמר כי מדובר
בפיתוח מהפכני בעל השלכות מרחיקות לכת בתחום הלוחמה
בטרור. החוקרים עומדים עתה לבדוק את יעילות החומר שפיתחו
על בעלי חיים, במטרה ליישמו בעתיד על בני אדם.
∫È‚ÂÏÂÈ·† ¯Â¯Ë·† ‰ÓÁÂÏ·† ͯ„† ˙ˆÈ¯Ù
‚ÂÒÓ† Ô¢‡¯†¯È˘Î˙
Ò˜¯˙‡‰†˜„ÈÈÁ†„‚
ÈË‚‰†¯˘˜‰†∫ÔÂÒȘ¯Ù
שלוש תרופות חדשניות נגד מחלות ניווניות
מחלות פרקינסון, אלצהיימר במוח - כגון
והנטינגטון - אושרו כפטנט אמריקני ועולמי.
התרופות פותחו על ידי פרופסור מוסה יודעים
מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון
ועמיתיו, פרופסור אברהם ורשבסקי ז"ל ופרופסור
מתי פרידקין ממכון ויצמן.
(M30 ו- VK-28, HLA-20התרופות האמורות )
מסירות את הברזל לפני שהוא מספיק לגרום
ל"חלודה מוחית" - תגובה הכוללת הרס תאי מוח
על ידי חלקיקי חמצן פעילים - וכך מונעות מוות
של תאי מוח.
פרופסור יודעים והסטודנטית שלו לשעבר, ד"ר
דורית בן שחר, היו הראשונים להציע השערה
- iron chelators לפיה מולקולות מסוימות -
עשויות למנוע "הרעלת ברזל". פיתוח שתיים
מהתרופות החדשות מתבסס על מולקולות כאלה.
כעת מנהלים החוקרים משא ומתן עם כמה
חברות אמריקאיות, בריטיות וישראליות לפיתוח
.Varinel תרופות אלו באמצעות חברת
ÔÂÒȘ¯Ù·Â†¯ÓÈȉˆÏ‡·†ÏÂÙÈËφ˙Â˘È„Á†˙ÂÙ¯˙†˘ÂÏ˘
מחקר שנערך לאחרונה בטכניון מצביע על קשר הדוק בין מחלת פרקינסון לבין מערכת
האוביקוויטין, האחראית לפירוקם של חלבונים בתא. בנוסף מצביע המחקר על תפקידם של
גנים מסוימים בהתפתחות מחלת פרקינסון. המחקר נערך בהנחייתם של פרופסור מוסה
יודעים וד"ר סילביה מנדל מן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, יחד עם עמיתיהם, החוקרים
פרופסור פיטר רידרר וד"ר עדנה גרונבלט )אוניברסיטת וורצבורג, גרמניה(, והתפרסם בגיליון
. Journal of Neural Transmission נובמבר של העיתון המדעי
מחלת פרקינסון היא המחלה השנייה בשכיחותה )אחרי אלצהיימר( מבין המחלות הניווניות
של המוח. באמריקה סובלים מן המחלה כמיליון אנשים. רק בקרב אחוז קטן של החולים,
כ-%1, ישנו פגם גנטי הגורם לצורה תורשתית של המחלה, בעוד בשאר המקרים מדובר
.במחלה "אידיופטית" - מחלה שמקורה אינו ידוע
Substantia עתה, במחקר האמור, נמדד לראשונה הביטוי של כ-01 אלף גנים במוח, באזור
)"החומר השחור"( בו תאי העצב המייצרים דופאמין מתים בהדרגה - תהליך המוביל Nigra
.למחלת הפרקינסון. המחקר השווה את הפרופיל הגנטי של חולים למוחות של אנשים בריאים
החוקרים מאמינים כי גנים אלו עשויים לשמש סמנים ביולוגיים למחלת פרקינסון.
פרופסור יודעים וצוותו פיתחו לאחרונה מספר תרופות שתפקידן לתקן פגמים במערכת
האוביקוויטין והפרוטאזום אצל חולי פרקינסון. הבנה זו עשויה להועיל בטיפול בפרקינסון
ומחלת הנטינגטון. (ALS) ומחלות ניווניות אחרות כגון אלצהיימר, מחלת לו גריג
תגלית מערכת האוביקוויטין, העשויה להיות מעורבת במה מחלות, זיכתה בפרס נובל בכימיה
את שני חוקרי הטכניון פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר, יחד עם עמיתם
פרופסור ארווין רוז מארה"ב.
Ïʯ·‰†˙‡†˙¯ÈÒÓ†˙ÂÙ¯˙‰
¢˙ÈÁÂÓ†‰„ÂÏÁ¢†˙ÂÚÂÓ†ÁÂÓ‰Ó
ניטרול החלבון הרעיל. פרופסור באזוב )רביעי משמאל( וצוותו
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó