Page 30 - מגזין הטכניון | קיץ 2005
Basic HTML Version
Ì È Ò Î
≥∞
ÌÈÓ‰ ÏÚ†¯ÂÓ˘Ï
Ìȯڷ†Ì‚†≠†ÂÏ˘
ÌÈÓ‰†¯˜ÁÓφÔÂÎÓ‰
ÔÈ·†‰ÏÂÚÙ†ÛÂ˙È˘
¯Âʇ‰Â†¯ÈÚ‰†¯˜ÁÏ
ÊίӉ†ÔÈ·Ï
תערל"מ - "תכנון עירוני רגיש למים" - עמד במרכזה של סדנת מומחים,
אשר יזמו ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, פרופסור נעמי כרמון,
וראש מכון גרנד לחקר המים )עד לאחרונה(, פרופסור אורי שמיר. הסדנה
נערכה ב-42 בנובמבר כחלק ממחקר רב-שנתי, העוסק בבנייה עירונית
ובהשפעתה על משק המים. בשל חשיבותו למדינת ישראל זכה המחקר
במימון ממשרד הבינוי והשיכון, מנציבות המים שבמשרד התשתיות, וגם
מן המשרד לאיכות הסביבה. ההזמנה האחרונה מן החוקרים היא מסמך
מדיניות, שיסכם את העקרונות המקצועיים של תערל"מ ויצביע על דרכים
לשלבם בכל רמות התכנון.
הסדנה זימנה מומחים מתחומי תכנון עירוני, אדריכלות ואדריכלות נוף,
הנדסת מים וניקוז, בכדי לקבל מהם משוב על עקרונות המדיניות שפיתחו
הפרופסורים כרמון ושמיר. בפתח הדיון הסבירה פרופסור כרמון כי כוונת
המסמך אינה לחסום פיתוח אלא לאפשר בנייה אפילו באזורים רגישים
כמו מעל אקוויפר החוף, וזאת בתנאי שהבנייה תתוכנן היטב.
˙ÂÂÙˢ†˙ÚÈӆ̉˙†ÈÓ†˙¯˘Ú‰†∫¯ÈÓ˘†¯ÂÒÙ¯Ù
כמה עקרונות מבדילים בין תערל"מ לבין תכנון קונוונציונלי של מערכות
המים, הסביר פרופסור שמיר. לתערל"מ מטרות סביבתיות, כלכליות
וחברתיות והוא משולב בפיתוח בר-קיימא. הוא יוצר תוספות למשאבי
מים, בעיקר למי התהום, ומגן על איכות המים במקורותיהם. הוא מקטין
את מספרם ועוצמתם של שטפונות עירוניים, הגורמים מדי שנה לנזקים
של מיליונים רבים, ומייעל את מערכת הניקוז. בנוסף לכך, תערל"מ מתגבר
שטחים ירוקים בעיר ומאפשר נטיעת עצים רבים, במיוחד במדרכות, עצים
היוצרים 'יער עירוני'. הוא גם מפחית את צריכת המים העירונית. מדיניות
תערל"מ מאפשרת לקדם סינרגטית את מטרותיו המגוונות, כולל שיתוף
פעיל של החברה האזרחית במימושן.
∫‰ÈÏËȇ≠χ¯˘È†ÒÎ
¯˘˜‰†˙‡†ÌȘ„‰Ó
בסוף חודש נובמבר נערך בטכניון כנס ישראל-איטליה, שאותו ארגנו
הטכניון, משרד החוץ האיטלקי ושגרירות איטליה בישראל. במשלחת
האיטלקית שהגיעה לכנס היו 21 חוקרים מובילים מאוניברסיטאות וממכוני
מחקר חשובים באיטליה.
אחת ממטרותיו הראשיות של הכנס הינה קידומם של שיתופי פעולה
מדעיים בין ישראל לאיטליה. במוקד הכנס השנה עמד המחקר הבסיסי,
אולם גם צרכי התעשייה נלקחו בחשבון.
המשתתפים בכנס התייחסו, בין השאר, לפונטנציאל של שיתופי פעולה
באמצעות גופים משתי המדינות והאיחוד האירופי.
בכנס השתתפו כשבעים איש מהאקדמיה ומהתעשייה. מארגני הכנס
הביעו תקווה כי שיתוף הפעולה יגבר ויועיל לכל הצדדים.
פרופסור אהוד קינן, דיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, זכה
בפרס המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון על עבודתו בזיהוי
חומרי נפץ מאולתרים. הפרס הוענק לו בכנס שקיים המכון
ב-8 בדצמבר. הכנס, "ביטחון ומלחמה בטרור - האתגר המדעי",
נערך בחסות המכון לחקר בטחוני עתידי ע"ש משפחות חיים
מדבדי, ד"ר יחיאל שורצמן, רעיה וד"ר פטר גנסלר. בראש
המכון עומד פרופסור אבי מרמור מן הטכניון.
,.
TATP
פרופסור קינן פיתח מכשיר דמוי עט המאפשר לזהות
שהינו חומר נפץ שאינו משחרר חום בעת הפיצוץ, בניגוד
מצוי בשימוש ארגוני
TATP
לחומרי נפץ קונוונציונליים.
חבלה שונים בעולם, מפני שקל להכינו וקשה לגלותו.
תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת
, ושותפים
Journal of the American Chemical Society
לו הפרופסורים יהודה זעירי מהקריה למחקר גרעיני בנגב,
רוני קוזלוב ויוסי אלמוג מהאוניברסיטה העברית ביחד עם
תלמידי המחקר שלהם.
˙È˘ÈÏ˘‰†ÌÏÂÚ‰†˙ÓÁÏÓ
בהרצאת אורח בכנס אמר אפרים הלוי, בעבר ראש המוסד
וכיום ראש המרכז לחשיבה אסטרטגית ומדיניות באוניברסיטה
המלחמה שארה"ב מנהלת כיום היא מלחמת
"
העברית, כי
עולם לכל דבר - הן משום שהיעדים פזורים בכל העולם והן
משום שהאפקט הינו גלובלי. עם זאת , זוהי מלחמה שונה
מלחמה ללא קווי חזית, מלחמה שבה
-
לחלוטין מקודמותיה
האויב אינו מזוהה. בנוסף, זהו אויב מסוג חדש, המאופיין
בכישרון, דיוק ודמיון שטני וחסר גבולות. זהו אויב שאינו
מסוגל להיכנע, לא מבחינה אידיאולוגית ולא מבחינה ארגונית".
עוזי שעיה מן המטה ללוחמה בטרור דיבר בכנס על השינוי
התפיסתי המתבקש במאבק בטרור. "אנחנו נמצאים בדילמה
מתמדת בין מגננה למתקפה", אמר שעיה. " למשל - האם
להגדיל את ההשקעה במיגון התחבורה הציבורית )מגננה( או
במרכבה סימן 4 )מתקפה(".
פרופסור משה איזנברג )מימין(
ופרופסור אבי מרמור )משמאל(
מעניקים את התעודה לפרופסור קינן
