Page 3 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

על קיר משרדה של פרופסור מרים ארז
בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, בין הבלונים
וזרי הפרחים שקיבלה מעמיתיה לרגל זכייתה
בפרס ישראל, תלוי פוסטר גדול: "לכלת ישראל
מכל השושבינות", חתמו עליו הסטודנטיות
שלה, ותלו בצד שלושה קליידוסקופים.
פרופסור ארז מחייכת. "זה רמז לכך שאני מציעה
לסטודנטים שלי להביט בתוצאות מחקריהם
מזוויות שונות, חדשות", היא מסבירה. "לא רע
להפוך את התמונה, להסתכל אחרת, לא להיות
שבוי בקונספציה. תסתכלו על הממצאים במבט
רענן, ואולי תקבלו תמונות חדשות, יפות, כמו
בקליידוסקופ", היא מבטיחה להם.
הסטודנטים לא הסתפקו בפוסטר ובבלונים
יה" בפי כל, גם מצגתִוהכינו לפרופסור ארז, "מ
עליזה ובה מופיעים מחקריה וספריה הרבים.
תחומי המחקר של פרופסור ארז הם הנעה
בעבודה, הבדלי תרבות והשפעתם על שיטות
הניהול, וחדשנות בארגונים כמפתח להצלחה
בתחרות הגלובלית. "התרבות הישראלית
מקסימה אותי", היא מפתיעה. "אנו, הישראלים,
מלקים את עצמנו יותר מדי. יש דברים יפים
בתרבות שלנו, כמו הנכונות להביע ביקורת גם
בפני ממונים, הרצון לנסות דרכים חדשות
המתבטאת באלתור הישראלי, ביצירתיות
ובצמיחה של חברות הזנק רבות - בהתחשב
בגודל האוכלוסייה - דבר שאינך רואה במידה
ישנו גם הצד השני של כזו בתרבויות אחרות.
המטבע - הקפדה על איכות ויעילות - ובזה יש
לנו עוד מה לשפר. כמו שאמר אחד היועצים
האמריקאים על הישראלים - הם חושבים
שמודל זה מוצר, אך יש עוד דרך ארוכה לעבור
כדי שמודל יהפוך למוצר".
ÔÙ„†˙‡ˆÂȆ˙È˙ÁÙ˘Ó†‰ÎÈÓ˙
על היותה חברת סגל במוסד בעל דימוי גברי
כמו הטכניון אין היא נותנת את הדעת יתר על
המידה. "מבחינתי זוהי סביבה מאתגרת, שאינה
מקבלת כמובן מאליו את מדעי החברה בכלל
ואת הפסיכולוגיה הארגונית בפרט, ודוחפת
להישגים שיצביעו על התרומה של הפסיכולוגיה
הארגונית הן לתיאוריות של מדעי הניהול והן
ליישומן בפועל לטובת התעשייה". אשר לשילוב
בין משפחה לקריירה, "נשים באקדמיה עושות
אופטימיזציה לאורך זמן: יש תקופות שיותר
משאבים מוקדשים למשפחה, במיוחד
כשהילדים קטנים, ויש תקופות שבהן ניתן
להעביר את מרכז הכובד לפעילות האקדמית.
אני זכיתי לאורך כל הדרך בתמיכה יוצאת דופן
של ליפא, בעלי, אף הוא בוגר טכניון וחבר פעיל
באירגון הבוגרים. אם לא הייתה לי משפחה כה
תומכת, אין לי ספק שהישגי היו פחותים". את
הידיעה על קבלת הפרס בישרה פרופסור ארז
לאמה - מתנה ליום הולדתה ה-48.
ÈÂÈÎˉ†¯‚˙‡‰
בתה, מור פלג, חברת סגל באוניברסיטת חיפה,
מתמחה במערכות מידע רפואיות. את
הפוסט-דוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת
סטנפורד, שם מסיים מתן, אחיה, דוקטורט
בחשמל. ארבע שנים היו ילדי ארז באוניברסיטת
סטנפורד, יחד.
"יש בטכניון משהו שיוצר אתגר", אומרת
פרופסור ארז. "יתכן שלנשים האתגר כאן אף
גדול יותר, כי זהו מוסד שנחשב גברי, אבל לא
טוב לי - חשתי פה באפליה כלשהי. בגדול
בטכניון. יש כאן סטודנטים מצוינים, שהטכניון
מעמיד להם תנאים טובים למחקר, חוויה ללמד
אותם וניתן להגיע איתם להישגים משמעותיים;
יש כאן עמיתים בפקולטה ומחוצה לה, שאני
גאה להיות אחת מהם. בעיות וקונפליקטים הם
אתגר עבורי.
"עם השנים נוצרו בטכניון כללים וסטנדרטים
שנראים קשוחים, אבל יש לכך גם יתרונות.
למשל, ברמת הסטודנטים - לא מאפשרים פה
"למשוך" את התואר. מעמידים לסטודנטים
דרישות ברורות, עוקבים אחר התקדמותם
ומעמידים יועצים הן בתואר הראשון והן בתואר
השני כדי להבטיח סיום תקין של לימודיהם.
בסופו של דבר זה לטובת הסטודנט".
צילום: דן פורגס פרופסור מרים ארז
Ù˜Ò„ÈÈϘφ„Ú·Ó†¯˜ÁÓ‰
¨Ï‰ÈÓ‰†ÈÚ„Ó·†Ï‡¯˘È†Ò¯Ù†˙ÏΆ¨Ê¯‡†Ìȯӆ¯ÂÒÙ¯Ù
̉ȯ˜ÁÓ†˙‡ˆÂ˙·†Ô·˙‰Ï†‰È„ÈÓÏ˙φ‰ˆÈÏÓÓ
¨‰ÂÓ˙‰†˙‡†ÍÂىφگ†‡Ï¢†∫˙¢„Á†˙ÂÈÂÊ·
¢‰ÈˆÙÒ˜·†È·˘†˙Âȉφ‡Ï†¨˙¯Á‡†ÏÎ˙Ò‰Ï
Ï ‡ ¯ ˘ È † Ò ¯ Ù
מרים ארז נולדה בחיפה לנעמי ומתתיהו מרקל.
אביה ז"ל היה מהנדס, בוגר הטכניון מחזור ב'.
פרופסור ארז היא בוגרת בית הספר הריאלי
העברי בחיפה. תואר ראשון סיימה במחלקה
לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים,
ואת שאר תאריה עשתה בטכניון, בהנחייתו
של פרופסור ישעיהו רים ז"ל. פוסט דוקטורט
- באוניברסיטת מרילנד עם פרופסור בן שניידר
שעסק בנושא האקלים הארגוני ועם פרופסור
אד לוק, אבי תורת הצבת היעדים. "העבודה
המשותפת עם אד, שהתמקדה בהשפעת
היעדים על ביצועי הפרט, ועם בן, שעסק
בהשפעת האקלים הארגוני על הפרט, עיצבה
את המשך התפתחותי המקצועית", היא אומרת.
"לפעמים נדמה לי כי עד תקופת הפוסט-דוק
הייתי כסומא, וכי החשיפה לסביבת מחקר
שונה ועשירה פקחה את עיני".
˙˘˜Â·Ó†‰ˆ¯Ó
בשנות התשעים הקדישה פרופסור מרים ארז
את עצמה לניהול הפקולטה שלה. כשלוש שנים
הייתה סגנית הדיקן ובשנת 6991 נבחרה
לדיקנית, תפקיד אותו מילאה במשך שלוש
שנים. פעילותה כה ענפה עד שקשה להבין
היכן היא מוצאת לה זמן. עד לאחרונה ערכה
כתב עת בינלאומי, כתבה ספרים ומאמרים
לרוב והשתתפה בקביעות בכנסים בינלאומיים.
היא מרצה מבוקשת ברחבי תבל. על תרומותיה
המחקריות זכתה בכעשרה פרסים בין-לאומיים,
ביניהם פרס האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה
יישומית )2002(. היא חברת כבוד באקדמיה
לניהול בארה"ב, באגודה הפסיכולוגית
האמריקאית ובחברה האמריקאית לפסיכולוגיה
תעשייתית-ארגונית. "מעגלי העבודה אותם
אני חוקרת - הפרט, הקבוצה, האירגון, תרבות
הלאום והסביבה הגלובלית - קשורים זה בזה
ויחד יוצרים תמונה כוללת המאפשרת להבין
תופעות התנהגותיות ולבחון את גורמי
ההצלחה של עובדים, של צוותי עבודה ושל
ארגונים בסביבת עבודה מורכבת ומשתנה".
≥