Page 13 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

חדש בטכניון, עיצב את תחומי הפעילות והמשימות של הטכניון ואת פיתוחו
ארוך הטווח. השנים שבהן שימש כמשנה הבכיר היו שנים בהן הטכניון עבר
תקופת גידול והתפתחות עם גל העליה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר.
תפקידו החשוב ביותר במישור הארצי היה יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע
בשנים 5991-2002 ויו"ר הנהלת תוכנית ביכורה מ-2002 עד לפטירתו. בהנהגתו
הפכה הקרן הלאומית למדע למכשיר העיקרי לתמיכה במחקר הבסיסי בישראל,
ותקציבה הוגדל ביותר מפי 2 לסכום העולה על 05 מיליון דולר בשנה. להגדלת
מספר המענקים ונפחם היתה השפעה משמעותית על היקף המחקר במדינת
ישראל ועל איכותו.
פרופסור זינגר הפגין ראייה ארוכת טווח, כישרון ייחודי לשכנע את הרשויות
המממנות בחשיבות גישתו, ותמיכה בהקצבת כספי המחקר תוך תחרות הוגנת
ושקיפות מרבית.
פעילותו של פרופסור זינגר כסגן יו"ר ועדת ההיגוי הישראלית לתוכנית המו"פ
של הקהילה האירופית )מ-7991 ואילך( קידמה את מעמדה של ישראל בקהילה
ותרמה להגדלת הנתח של ישראל במחקרים הממומנים על ידי הקהילה
האירופית. כנציג ות"ת והאקדמיה הלאומית הישראלית פעל פרופסור זינגר
להגדלת ההשקעות הממשלתיות, מהלך שהביא תוך שנים ספורות להשתלבות
המדע הישראלי באירופה ולשיתוף פעולה ענף עם חוקרים רבים באירופה.
פרופסור זינגר קיבל על עצמו תפקידים אקדמיים וציבוריים רבים במישור
הלאומי והבינלאומי, ובין השאר היה פעיל בחבר הנאמנים במכללת תל חי
ובוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית במשך 02 שנה. ראויה לציון מיוחד חברותו
במשך שבע שנים )4891-0991( במועצה להשכלה גבוהה, שבה יזם ופעל רבות.
בין השנים 2002-4002 היה חבר בוועדה הבינלאומית לעתיד המאיצים בעולם.
לאות הוקרה על פעילותו הציבורית הענפה במוסדות מחקר וגופים אקדמיים,
פעילות שתרמה להשבחת החינוך האקדמי והמדעי בישראל ולהגדלת המימון
למחקר בארץ, קיבל פרופסור זינגר ב-3002 את פרס קרן רוטרי.
למרות פעילותו הציבורית הענפה, אומרת פרופסור ארזה רון, חברתו ללימודים
בטכניון וכיום נשיאת מכללת הגליל המערבי, "הוא מעולם לא נפרד מהפיסיקה".
פרופסור משה משה, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, אמר כי "פאול
היה ידוע כחבר נאמן, ישר ומסור. הוא שבה לב רבים בחוכמתו ובקסמו האישי
המיוחד. את עצותיו הנבונות, המדעיות והאחרות למדו מכיריו להעריך. הוא
הלך מאיתנו בטרם עת, בשעה שעוד יכול היה לתרום רבות למדע, לטכניון
ולמדינה, וחסרונו הוא אבדה גדולה לכולם".
 ¯ Î Ê Ï
±≥
פאול זינגר נולד בשנת 4391 ברומן שברומניה ועלה לישראל לאחר
סיום לימודיו בבית הספר התיכון. את לימודיו לתואר ראשון
בטכניון סיים בהצטיינות ב-6591. את עבודת המאסטר והדוקטורט
עשה בהדרכת תלמידו של איינשטיין, פרופסור נתן רוזן - אף הוא
פרופסור בפקולטה לפיסיקה בטכניון . זינגר קיבל את הדוקטורט
ב-1691 )פיסיקה עיונית( ושיתף פעולה עם עמיתו אשר פרס,
שנפטר אף הוא לאחרונה.
את שירותו הצבאי עשה זינגר תוך כדי לימודיו לתארים גבוהים
בשנים 6591-0691, וסיים את שירותו בדרגת סרן. ב-8591 נישא
ליוכי, שליוותה אותו כל חייו . לאחר השתלמות פוסט-דוקטורט
באוניברסיטאות נורת-ווסטרן וקולומביה חזר זינגר לטכניון בדרגת
פרופסור חבר ב-4691, והקים את הפעילות הטכניונית בפיסיקה
תיאורטית של אנרגיות גבוהות. הוא הוביל והנהיג את הקבוצה עד
ליום פרישתו ב-2002.
עבודתו הראשונה של פרופסור זינגר בתחום האנרגיות הגבוהות
עסקה בנושא תפיסת מיואונים על ידי גרעינים. ב-1691 פרשו
פרופסור זינגר ועמיתו בראון את חלקיק הסיגמא בתור רזוננס של
שני חלקיקים אחרים - פיונים. החלקיק סיגמא היה ידוע בזמנו
בשם "בראון-זינגר רזוננס". מאוחר יותר קנה פרופסור זינגר שם
עולמי בשל עבודותיו בתחום הדעיכה הקרינתית של חלקיקים
הדרונים והוזמן לכינוסים רבים להרצות על הנושא. בשנים
K 7891-0991 הוא השכיל להשתמש בדעיכה הקרינתית של מזוני
שנתגלה ב-4991. top quarkכדי לנבא את המסה של ה- B ומזוני
תרומה משמעותית זו זכתה להכרה בינלאומית רחבה ביותר.
פרופסור זינגר הופקד על הקתדרה לפיסיקה על שם צ'רלס וולפסון,
בה החזיק עד ליום פרישתו. הוא הוזמן להשתתף בעבודות המחקר
בשוויץ, המרכז לחקר CERN במקומות יוקרתיים כמו מעבדות
הגרעין בסאקליי שליד פריז, מעבדת המאיץ בסטנפורד, המעבדה
הלאומית בארגון אילינוי, לוס אלאמוס, אספן קולורדו, קרנגי מלון,
פיטסבורג ומעבדות מכובדות נוספות.
פרופסור זינגר היה דיקן הפקולטה לפיסיקה במשך כשש שנים
)4791-6791, 9691-2791(. בתקופתו גדלה הפקולטה והועמק המחקר
בנושאים חשובים כגון מצב מוצק, חלקיקים יסודיים ועוד. הוא
חינך דורות של תלמידי מחקר, שחלקם תופסים משרות אקדמיות
מכובדות בארץ ובחו"ל. ועידות מדעיות שארגן זכורות לחוקרים
בהצלחתן המדעית והארגונית.
רבגוניותו של פרופסור זינגר לא הצטמצמה למחקר מדעי גרידא.
הוא היה פעיל הן בטכניון והן במישור הארצי והבינלאומי בקידום
החינוך המדעי והמחקר המדעי, והיה במרכז העשייה המדעית
והחינוכית במגוון של תפקידים.
פרופסור זינגר כיהן כמשנה לנשיא הטכניון לפיתוח אקדמי
)6791-0891(, כמשנה הבכיר לנשיא הטכניון )0991-4991(, חבר
בוועדה המרכזת, חבר במועצת המנהלים של מוסד שמואל נאמן
ובמוסד הטכניון למחקר ופיתוח וחבר הוועד המנהל של הקורטוריון.
בכל אלה תרם רבות לדמותו של הטכניון ולעיצובו כמוסד מוביל
במחקר והוראה. בתפקידו כמשנה הבכיר לנשיא הטכניון, אז תפקיד
¨¯‚Èʆχن¯ÂÒÙ¯Ù
≤∞∞µ≠±π≥¥
"מעולם לא נפרד מהפיסיקה". פרופסור פאול זינגר ז"ל