Page 9 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

˙ Â ˘ „ Á
בהשתתפות 042 צעירים מעשר מדינות מרחבי העולם. קירוב ומלדנוב
הופיעו בתחרות, עם קורצ'נוי וד"ר ורנר, כ"סאיטק טכניון ישראל -בולגריה".
הם השתתפו ב"קטגוריה היצירתית" של האולימפיאדה, וזכו בפרס
הראשון ובמדליות זהב. התחרות נמשכה שלושה ימים וכללה משימות
תכן, בנייה והצגת רובוט. בשלב הבנייה היה על התלמידים לבנות במשך
שש שעות רובוט, ולהפעיל אותו.
"ניצחנו כי שמנו דגש על הידע", אומר ד"ר ורנר. "אלכסנדר ומיכאל הפגינו
הבנה והסבירו היטב כיצד הרובוט עובד".
בבולגריה ציפתה לשני הזוכים קבלת פנים רבת משתתפים, ודבר זכייתם
זכה לכותרות בעיתונות הבולגרית. פרופסור מנחם כפתורי, ראש המרכז
לחינוך קדם אקדמי בטכניון, אמר כי בעקבות זכייתם הגיעו כבר פניות
מבתי ספר נוספים בבולגריה, המבקשים לשלוח את תלמידיהם המצטיינים
ל"סאיטק" של קיץ 5002. "אני מבקש לציין את מר הרי שטרן ז"ל, שהודות
למלגות שלו מגיעים עשרות צעירים מרחבי העולם למחנה הקיץ המדעי
בטכניון", אמר פרופסור כפתורי.
שני צעירים בולגרים זכו במדליית זהב באוליפיאדת הרובוטיקה
הבינלאומית בדרום קוריאה, הודות לרובוט שבנו בטכניון. בפרויקט זה
דימו השניים חללית ה"שולחת" את הרובוט להפעיל מכשיר המצוי על
אדמת הירח.
אלכסנדר קירוב ומיכאל מלדנוב, בני 81, בנו את הרובוט במסגרת
"סאיטק" - מחנה הקיץ המדעי לנוער של המרכז לחינוך קדם אקדמי
בטכניון, בו משתתפים מדי שנה כחמישים צעירים מרחבי העולם. הרובוט
שבנו השניים יודע לרדת במדרגות, לזחול, להגיע למטרה, להפעילה,
לזחול בחזרה ולעלות במדרגות.
,C "אלכסנדר ומיכאל התגלו כבעלי רקע טוב במדעים ובשפת תכנות
אבל בלי רקע ברובוטיקה", אומר המנחה שלהם ב"סאיטק", ד"ר איגור
ורנר מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים. "הצמדנו להם מדריך,
המהנדס יבגני קורצ'נוי, סטודנט במסלול ישיר לדוקטורט במחלקה, והם
אכן הצליחו לבנות במרוצת הקיץ האחרון את הרובוט הייחודי".
האולימפיאדה התקיימה בדייג'ון, לב "עמק הסיליקון" הדרום קוריאני,
·‰Ê†˙ÈÈÏ„Ó
‰˜ÈË·¯‰†˙„‡ÈÙÓÈχ·
∫Êίӷ†ÔÂÈÎˉ
ÌÈ˘„Á†ÌÈË„ÂËÒ†ÒÂÈ‚
¯Á˙‰˘†±∏†È·†Ìȯ‚Ï·†È˘†¨ÌÈÎÂʉ
¨ÔÂÈÎË·†¢˜ËȇҢ†‰ÁÓ†˙¯‚ÒÓ·
ÏÂÁÊφ¨˙‚¯„Ó·†˙„¯Ï†Ú„Âȉ†Ë·¯†Â·
ÌÈ¯È˘ÎÓ†ÏÈÚىφ˙¯„‚ÂÓ†‰¯ËÓÏ
מיכאל מלדנוב )משמאל( ואלכסנדר קירוב במעבדות הטכניון.
בתמונה הקטנה: הרובוט החכם
π
דוקטורנט סיני, ד"ר הוליאנג ג'ין, בנה בטכניון
רובוט המשחק ביו-יו. הוא עשה זאת במסגרת
עבודת הדוקטורט שלו, בהנחייתה של דוקטור
מרים זקסנהויז מהפקולטה להנדסת מכונות.
הרובוט מאפשר הבנה טובה יותר של מיומנויות
דינמיות במערכות ביולוגיות ורובוטיות.
זהו הרובוט הראשון בעולם המסוגל לשחק ביו-יו,
עם מערכת ראייה או בלעדיה.
"השתמשנו ברובוט תעשייתי אשר תוכנת באופן
המאפשר לו להפעיל יו-יו", מסבירה דוקטור
זקסנהויז. "הפעלנו את היו-יו בשתי דרכים: האחת
באמצעות מערכת ראייה העוקבת אחרי היו-יו
ומעבירה למחשב אינפורמציה על מיקומו בכל
ÂÈ≠ÂȆ˜Á˘Ï†Ï‚ÂÒÓ‰†Ë·¯†∫‰¢‡¯Ï
¨˙ÂÂÎÓ†˙Ò„‰Ï†‰ËϘٷ††ÈÈÒ†Ë¯Â˘„†‰·†Â˙‡˘†¨Ë·¯‰
‰È„ÚÏ·†Ô‰Â†‰Èȇ¯†˙ίÚÓ†˙ÂÚˆÓ‡·†Ô‰†ÂÈ≠Âȉ†˙‡†ıÈÙ˜‰Ï†Ú„ÂÈ
שלב )כמו אדם המשחק ביו-יו ומסתכל עליו כל
הזמן(, והאחרת - באמצעות מערכת שלא
מסתכלת על היו-יו אך מקבלת היזון חוזר מהמכה
שמתקבלת כשהיו-יו מגיע לקצה החוט )כמו
אדם המשחק ביו-יו בלי להביט בו(.
דוקטור זקסנהויז. הרובוט המשחק ביו-יו מבוסס
על שני אלגוריתמים שונים, אחד "מבוסס ראייה"
ואחד "מבוסס מכה".
˙ÂÈ˘Â‡†˙ÂÈÂÓÂÈÓ†˙·‰
בדרך השנייה כמות האינפורמציה שמתקבלת
נמוכה יותר, ומאפשרת למשחק לעשות דברים
נוספים במקביל. החוקרים החליטו לבחור ביו-יו
משום שמדובר בפעולה אתגרית - שהרי יו-יו
ללא בקרה יפסיק לקפוץ. המחקר מחדד את
ההבנה לגבי האינטראקציה הדינמית שאפשר
לבצע עם הסביבה, ומקדם את האפשרות לבנות
רובוטים שיוכלו לבצע מספר פעולות במקביל.
"יישומה של התובנה הזו במערכות רובוטיות
מאפשר לקדם את הרובוטיקה ולשפר את הבנתנו
באשר לפעולת המערכת הביולוגית של האדם",
מסבירה דוקטור זקסנהויז.
הטכניון והאוניברסיטה הסינית ג'יאו טונג
משנחאי קיבלו מימון, בעקבות הצלחתו של
רובוט היו-יו, כדי להמשיך את המחקר בבקרת
אינטרקציות דינמיות.