Page 4 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

¥
"הקמת מכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה מהווה
מסר לעולם: הטכניון ומדינת ישראל ימשיכו
להוביל בתחום הננו-טכנולוגיה בפרט והמדע
בכלל". כך אמרה אנג'ליקה ברי, נשיאת קרן
ברי, לרגל ההכרזה על הקמת המכון, שיוקם
הודות לתרומת הקרן ותרומות נוספות.
הסכום הכולל שישמש להקמת המכון עומד
על 88 מיליון דולר, והוא מורכב מתרומותיהם
של קרן ברי )62 מיליון דולר(; משרד התעשייה
והמסחר )שהתחייב להשקיע סכום זהה - 62
מיליון דולר(; אגודות דורשי הטכניון בארה"ב,
בריטניה וישראל )02 מיליון דולר(; והיתרה
)61 מיליון דולר( שאותה יגייס הטכניון בעזרת
ידידיו ברחבי העולם. בראש המרכז החדש,
שיהיה מהגדולים בעולם, יעמוד פרופסור אורי
סיון, מהחוקרים הבולטים בתחום
הננו-טכנולוגיה.
"מעמדו של הטכניון כגורם עולמי מוביל בשדה
הננו-טכנולוגיה השפיע משמעותית על
החלטתנו", אמרה אנג'ליקה ברי בטקס חגיגי
שהתקיים במשרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה בירושלים. ברי כיוונה בדבריה
להישגיו המרשימים של הטכניון, שנכנס
לתחום הננו-טכנולוגיה בשנות השמונים, וכבר
אז קנה לו מעמד של חלוץ בתחום. כיום מוכר
הטכניון, לצד אוניברסיטאות מובילות כגון
המשקיעות סכומי UCLA, הארוורד ו- MIT
כסף אדירים בתשתיות למחקר ננו-טכנולוגי,
כאחד המוסדות המובילים בתחום זה. למעלה
מחמישים קבוצות בטכניון, שבמסגרתן
פועלים כמאתיים בוגרי תואר ראשון וחמישים
פוסט-דוקטורנטים, מבצעות עבודה חלוצית
בננו-טכנולוגיה ובננו-מדעים, בענפי מדע
רבים ובין-תחומיים כגון ביוטכנולוגיה,
ננו-טכנולוגיה, תאי גזע, טכנולוגיות תקשורת
ועוד. כמה מפירות המחקר האחרונים בתחום
זה בטכניון הינם ננו-מצנחים, אשר נבנו על
פי מודלים המצויים בטבע ועשויים לשמש
לזיהוי מדויק של רעלים כימיים המופצים
באוויר; מערכות להזרקת תרופות, שיאפשרו
טיפול כימותרפי סלקטיבי הפועל רק על
תאים סרטניים ואינו נוגע בתאים בריאים;
DNA וטרנזיסטור זעיר המבוסס על מולקולות
ומתכת - פריצת דרך בפיתוחם של התקנים
ננו-מטריים.
מחקר בין תחומי. פרופסור אורי סיון )מימין(, אנג'ליקה ברי ונשיא הטכניון פרופסור יצחק אפלויג
̘ÂȆ¢‰È‚ÂÏÂÎË≠Âφȯ·†ÏÒ‡¯†ÔÂÎÓ¢
¯Ï„†ÔÂÈÏÈÓ†∏∏†Ï˘†‰Ú˜˘‰·†ÔÂÈÎË·
"הטכניון הוא חממה לפיתוחים המתקדמים ביותר בשדה הננו-טכנולוגיה, בין
השאר משום אופיים הבין-תחומי של המחקר וההוראה במוסדנו", אמר נשיא
הטכניון פרופסור יצחק אפלויג. "את אופיו הבין-תחומי של הטכניון ממחישה
העובדה שחוקרי הטכניון שזכו בפרס נובל בכימיה, הפרופסורים הרשקו
וצ'חנובר, הם דווקא אנשי הפקולטה לרפואה. בתחום הננו-טכנולוגיה עוסקים
בטכניון חוקרים ממגוון רחב של תחומים, מפיסיקה והנדסה ועד כימיה, ביולוגיה
ורפואה". נשיא הטכניון הבטיח כי בעזרת התרומה הנדיבה של קרן ברי, ממשלת
ישראל וידידי הטכניון בעולם, יוחזרו לישראל ולטכניון חוקרים מבריקים שנאלצו
לעזוב את הארץ בעבר עקב אילוצים תקציביים.
"תרומתן של קרן ברי ומדינת ישראל מבטאת הכרה בתפקידו המשמעותי של
טכנולוגי. זהו כבוד עצום עבורנו", אמר נשיא-הטכניון בעולם המחקר הננו
סטפן לייזר. "תרומה זו תאיץ את פריצות הדרך המדהימות במדע ATSה-
טכנולוגי בישראל-עתידי זה, ותבטיח את מקומו של הטכניון בחזית המחקר הננו
ובעולם כולו".
יו"ר קורטוריון הטכניון, בן סוסוביץ', אמר כי "הזרמה זו של תרומות גדולות
תאפשר לטכניון להרחיב ולהאיץ מחקרים ופיתוחים בתחום זה".
השר אהוד אולמרט אמר בתשובה לשאלות עיתונאים, כי הממשלה נענתה
לדרישתה של קרן ברי להזרים למכון בסכום לא מבוטל: "השקעתנו בטכניון
תהווה מודל להשקעות דומות בעתיד, במוסדות נוספים בישראל", הבהיר
אולמרט. "זוהי הזדמנות נפלאה שאסור לנו להחמיץ - להניח את הבסיס
לקידומו של המחקר ולהרחבתו למוסדות אקדמיים נוספים,", אמר השר. "זהו
צעד ראשון שאינו יכול להתבצע אלא בטכניון".
¢ıÈÓÁ‰Ï†¯ÂÒ‡˘†˙Âӄʉ¢
   ‰ † Ô Ó Ê