Page 23 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

≤≥
¢ÈÁ‡†¨ÈΉ†‰Ê†˙ÂÓ‡¢
Á Ë ˘ · † Ì È ¯ ‚ Â ·
אלה כמה מהפרטים המרתקים שמופיעים באתר
שבנתה סיון בסקין במסגרת לימודיה בטכניון.
מה לעשות שגם כאן, כמו בשיריה, משתלט
הדמיון על המציאות. במילים אחרות, מילותיה:
"במקרה הטוב יש באתר הזה חמישה אחוז אמת.
נכון, אני משוררת ומתרגמת, אבל הרוב - מקום
הולדתי, הסיפור על השם שלי, המשקפיים מוודי
אלן - סתם המצאות שלי. דרך אגב, אחד הדברים
שלא כתובים שם זה שהציון שקיבלתי בפרויקט
הזה היה %56."
øÍÏ˘†˙È˙ÈÓ‡‰†‰ÈÙ¯‚ÂÈ·‰†‰Ó†Ê‡
אין לי. לבן אדם בן שלושים עדיין אין משהו
שאפשר לקרוא לו ביוגרפיה.
ובכל זאת: בסקין האמיתית נולדה בליטא בשנת
6791, בשם "סלווה". אביה, מהנדס מכונות, היה
ספורטאי מצטיין ב-011 מטר משוכות. אמה היא
כלכלנית, וסבתה - מורה לגרמנית. בשנת 0991,
כשהייתה סיון בת 41, עלתה המשפחה - שתי
אחיות, הורים וסבתא - לישראל, לקיבוץ עין
כרמל, וסיון החלה ללמוד בבית הספר הקיבוצי
"חוף הכרמל".
עם סיום התיכון התגייסה בסקין ושירתה
בממר"ם, בתחום בדיקות התוכנה. לאחר מכן
נרשמה לטכניון ולמדה כלכלה בפקולטה להנדסת
תעשייה וניהול בשנים 9-6991. עם סיום התואר
, אךMBAהראשון החלה ללמוד בתוכנית ה-
התאכזבה. "צירפו אותנו, כמה צעירים, לקבוצה
של מנהלים מנוסים מתחומים שונים. שם הבנתי
סופית שניהול זה לא משהו שאני רוצה לעשות.
אין לי שום עניין להפוך לחלק פעיל מהעולם
הזה של גלובליזציה וניצול עובדים."
כיום מתגוררת בסקין בתל אביב עם בעלה, אורי
)בוגר הפקולטה להנדסת חשמל(. השניים הכירו
זה את זה ביריד תעסוקה בטכניון. "באתי לחלק
לי' והוא בא לייצגֶשם את עיתון הסטודנטים 'קו
ÔȘҷ†ÔÂÈÒ†˙Ó‚¯˙Ӊ†˙¯¯Â˘Ó‰†ÌÚ†ÔÂȇ¯
את רפאל. היה קר וגשום, מזג אוויר מצוין
להתקרבות."
בשעות הפנאי שלה עוסקת בסקין בכתיבה
ובתרגום. באחרונה הוציאה הוצאת "אחוזת בית"
את ספר שיריה הראשון, "יצירה ווקאלית ליהודי,
דג ומקהלה," ואת "סיפורה של סוניצ'קה", מאת
המשוררת והסופרת הרוסייה מרינה צווטאייבה,
בתרגומה של בסקין. "את התרגום הזה," היא אומרת,
"לקחתי על עצמי מסיבה אישית מאוד: רציתי שכל
חבריי יקראו אותו ויבינו את מה שאני מבינה ממנו
על אהבה."
ø˙¯ÙÒ‰†ÌÚ†ÍÏ˘†ÔÓ¯‰†ÏÁ‰†È˙ÓÓ
בגיל שלוש התחלתי לקרוא - מה שאיפשר להורים
שלי לזהות את בעיית הראייה שלי בגיל חמש -
ובגיל שמונה התחלתי לכתוב שירים, למשל: "אתמול
קנינו אפרוחים ושמנו אותם בלול / שמנו אותם
בסלסילה כדי שלא יציק להם חתול."
שיריה של בסקין מתרחשים במגוון עצום של
מקומות - פריס, ליטא, סין, תל אביב ועוד -
ומככבים בהם יוסי סיאס, יהודי אירופה, ישו,
אודיסיאוס ואפילו אלוהים. הערבובייה בין התחומים
עצומה, כפי שניתן ללמוד מכותרת המשנה של
אחד משיריה: "שיר פאנק רומי".
שליטתה של בסקין בעברית, על כל רבדיה, מרשימה
מאוד. "העברית של הרחוב" וההוויה הישראלי
פורצים מרבים משיריה. "אמנות זה הכי, אחי", היא
כותבת ב"משירי האמת הפנימית". אבל גם חווית
ההגירה ניכרת בכתיבתה:
לא שיחקתי שש-בש בטיולי כיתה
לח, שמנה, סלתה,ֶלא הייתי מ
או מוצר-בסיס אחר עבור ארצי היפה.
הייתי שישים אחוז כהל, עם טעם מר של תרופה.
בשנת 0002 החלה בסקין לפרסם את שיריה ברשת
האינטרנט - בתחילה ב"במה חדשה" ולאחר מכן
לא אומללה, לא בוהמיינית. משוררת. סיון בסקין
ב"דג אנונימי." וב"הליקון". כשהקים דורי מנור את
כתב העת "הו!" הוא פנה אליה והציע לה לפרסם
את שיריה בכתב העת החדש, ומאז מהווים שיריה
ותרגומיה חלק בלתי נפרד מ"הו!".
ø߰‰߆˙¯Â·Á·†‰˘È‚¯Ó†˙‡†Íȇ
הו! זאת לא חבורה. זה כתב עת שמושך אליו
כותבים מסוגים שונים. נמאס לי שקוראים לזה
חבורה - אנחנו פשוט כמה אנשים שחשוב להם
לעשות ספרות טובה. יש שם אנשים שאני
מעריכה, אנשים שאני אוהבת לקרוא, ועם חלקם
יש לי גם קשרי ידידות.
כותבת את שירי. באופן לא רומנטי,
רק העיסוק הזה קרוב לי ומובן.
צא לאור בחורף. מתרגמת.ֵ)...( ספִרי י
.אבל פרנסתי - מערכות מידע
øÚ„ÈÓ†˙ÂίÚÓ†¨‰Ê‰†‰„·ډ†‚ÂÒφÍ˙‡†‡È·‰†‰Ó
"בעיקר פרנסה, אבל למרבה הפלא אני אפילו
נהנית. זאת עבודה אנליטית שמאוד מתאימה לי,
מה גם שטוב לי מאוד מבחינה אנושית בצוות
הנוכחי שלי."
˙ÈÓ‡†Ï˘†¨Âʉ†˙ÂÈχ„‰†ÏÚ†˙·˘ÂÁ†˙‡†‰Ó
ø˙ÂίÚÓ†˙Ò„‰ÓÂ
אני לא עושה מזה עניין. זה לא שאני חוזרת
מהעבודה והופכת, במטמורפוזה מופלאה,
למשוררת בוהמיינית ומופרעת.
ÆÔ΢†‰‡¯†‡˜Â„†ÌÈ¯È˘‰†ÈÙÏ
לא, אני אדם די מיושב, כמעט בורגני, לא מופרעת
כמו שאפשר לחשוב לפי השירים. אני גם גאה
בהחלט לרסק את דימוי המשורר האומלל, להתגבר
על הטכנופוביה שכל כך אופיינית לאמנים. אני
שמחה שאני מצליחה להיות משוררת - ובו בזמן
בן אדם נורמלי.
סקין, משוררת ומתרגמת, נולדה בורשה באוגוסט 6791. אביה, מהגר אמריקאי, פגשֶֶסיון ב
את אמה - קובנית בשם לוצ'יה פרס, פרופסור לספרות רוסית - כאשר זו ביקרה באוניברסיטת
ורשה. ההורים המאושרים הצמידו לתינוקת את השם יהודית מאורין טאקר - על שם
סבתה יהודית ועל שם מאורין טאקר, שהיתה המתופפת של להקת "מחתרת הקטיפה";
אבל כשהיתה בתם בת שלוש חזרו בהם ההורים מהחלטתם: הם שינו את שמה הפרטי
ל"סיון" - מכיוון שחשבו בטעות שאוגוסט, החודש שבו נולדה, מקביל לחודש העברי סיון
- ואת שם משפחתה ל"בסקין". את משקפיה הראשונים קיבלה במתנה מוודי אלן, ידידו
של אביה. כיום היא מגדירה את עצמה כ"אינטלקטואלית, פמיניסטית, יהודית ודמוקרטית".