±∏
‰È·ÏÈÒÙ†˙ËÈÒ¯·È‡†ÌÚ†‰ÏÂÚÙ†ÛÂ˙È˘
˙ÈÓ‡ÏÈ·†ÔÎ˙†˙¯Á˙·†‰ÈÈÎÊφÏȷ‰
קבוצת סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה
להנדסת אווירונוטיקה וחלל זכו במקום הראשון
בתחרות בינלאומית לתכן מסוקים בחסות
American
וה-
Bell Helicopters
חברת
.
Helicopter Society
הזכייה הושגה הודות לשיתוף פעולה עם
)פנסילבניה, ארה"ב(.
Penn-State
אוניברסיטת
במהלך ראשון מסוגו חברו יחדיו שתי קבוצות
סטודנטים משני המוסדות, במסגרת פרויקט
גמר בלימודי תואר ראשון.
היוזמה הראשונית לשיתוף הפעולה היתה של
דיקן הפקולטה לאווירונוטיקה וחלל בטכניון,
פרופסור עמרי רנד, ופרופסור אד סמית - ראש
המרכז למצוינות בתחום המסוקים
. הם החליטו
Penn-State
באוניברסיטת
שבדומה לשיטות העבודה בתעשייה, בהן
שיתופי פעולה בינלאומיים מתבצעים על בסיס
קבוע, יש מקום לשיתוף פעולה מסוג זה גם
בין סטודנטים משני מוסדות אקדמיים שונים.
היוזמה אכן הצליחה והצוות המשותף - 31
סטודנטים - זכה במקום הראשון בתחרות זו
בה השתתפו מוסדות אקדמיים מרחבי העולם.
"האתגר שעמד בפני הסטודנטים היה תכן מסוק
דו-מושבי המונע במנוע טורבינה, להבדיל
ממנועי הבוכנה השולטים כיום לחלוטין
בקטגורית המסוקים הקלים, כאשר מנועי
טורבינה ידועים בביצועים טובים בהרבה וכמו
כן הם הינם שקטים משמעותית," מסביר
פרופסור רנד, אשר היה בין מנחי הסטודנטים
בפרויקט.
"תכנון מנוע הטורבינה היה דרישת תחרות בפני
עצמה, כאשר המנוע שתוכנן הינו חדשני ולא
מוצר מדף מוגמר. הדרישה החשובה ביותר
היתה שמחירו של המסוק יהיה נמוך
משמעותית, על מנת שיתחרה בדגמים הקיימים
של מנועי הבוכנה הזולים יותר."
שני הצוותים חילקו את המטלות ביניהם, כאשר
כל מוסד אקדמי תורם את חלקו בתחום שבו
הוא חזק יותר. באופן כללי, צוות הטכניון תכנן
את האווירודינמיקה של המסוק, כולל שני
הרוטורים, קווי המתאר של הגוף )צורה
החיצונית(, וחישובי ביצועים. הצוות של
עסק בתכנון המנוע
Penn-State
אוניברסיטת
המפורט, תכן לעמידות בפני ריסוק והערכת
עלויות של המסוק.
התחום שבו היה שיתוף פעולה מלא בין הצוותים
הוא תכנון המבנה הפנימי, כאשר שיקולים כמו
עמידות בריסוק, בטיחות הטייסים ומשקל נמוך
היו הגורמים המכריעים בכל תהליך קבלת
ההחלטות.
התוצאה הסופית סוכמה על ידי הסטודנטים
בדו"ח מפורט המכיל את כל פרטי התכן ומציג
בפני שופטי התחרות את עמידת המסוק
בדרישות שהוגדרו. המסוק שתוכנן -
- עמד בכל דרישות התחרות
GrassChopper
ונמצא עדיף בהרבה על מסוקים בעלי מנוע
בוכנה במהירות ובגובה טיסה. כמו כן עמד
המסוק בדרישות התחרות המדויקות של נשיאת
שני טייסים עם מטען ויכולת לרחף באוויר
במשך שעתיים - דרישה שאינה ניתנת לביצוע
ברובם המכריע של המסוקים הקלים הקיימים
כיום.
במהלך העבודה החליפו הצוותים מידע בדואר
אלקטרוני ובשיחות אינטראקטיביות באמצעות
האינטרנט. החישובים וקבצי התכן החליפו ידיים
בין הצוותים השונים, כאשר בכל שלב תוכננו
חלקים נוספים ובוצעו אנליזות וחישובים שקירבו
את הסטודנטים לקראת המטרה הסופית. את
הדו"ח הסופי שזיכה את הצוות המשותף במקום
הראשון כתבו הסטודנטים בחלקים, אשר נתפרו
לחיבור אחד המכיל את כל המידע על תכנון
המסוק ועמידתו ביעדים השונים.
חברי הצוות מהטכניון שלקחו חלק בפרויקט
הם: גריגורי חודוס, אנדרי פרלמן, גלית קיפרוסר,
אולג פרוקופוב, אלעד רינד, גבריאלה אדלר
ואילנית שרייבר. המנחים מטעם הפקולטה
להנדסת אווירונוטיקה וחלל היו פרופסור עמרי
רנד, ד"ר גיל יוסילבסקי ומר חן פרידמן. בעתיד
מתכוונת הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל
בטכניון להשתתף בתחרויות נוספות מסוג זה
בתחום של תכן מסוקים.
כפי שנהוג בתעשייה.
)בתמונה למעלה(
GrassChopper
ה-
וצוות הטכניון שהשתתף בפיתוחו
Ì È È Ó Â ‡ Ï  È · † Ì È Ò Á È
47...,19,20,21,22,23,24,25,26,27,28 8,9,10,11,12,13,14,15,16,17,...1