Page 12 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

±≤
"המדע בישראל סובל משתי בעיות עיקריות -
תקציבים וריחוק," אומר פרופסור שמואל פישמן,
ראש מכון לווינר לפיסיקה תיאורטית. "הבעיה
הראשונה ידועה - תקציבי המחקר, שממילא היו
מצומצמים תמיד, הולכים ונשחקים. הבעיה השנייה
נוגעת להיותו של המדע פרקטיקה בינלאומית. גם
בעידן המקוון שלנו, הערוץ האפקטיבי ביותר
להחלפת רעיונות הוא מפגש בין-אישי. אבל בשעה
שבארה"ב ובאירופה הערוץ הזה נגיש מסיבות
גיאוגרפיות - אתה יוצא בבוקר לסמינר או למפגש
באוניברסיטה במדינה שכנה, וחוזר בערב - לנו,
הישראלים, זו בעיה. אנחנו פשוט רחוקים ממוקדי
המחקר העולמיים, ועבורנו כל נסיעה היא נסיעה
ארוכה יחסית הגוזלת כמה ימים לפחות. לכן זה
כמעט בלתי אפשרי לנסוע בתקופת הסמסטר.
"לשמחתי יש בישראל, למרות המגבלות, פעילות
מדעית מרשימה. עם זאת, הקהילה מוגבלת. כאן
אנחנו, כלומר מכון לווינר, נכנסים לתמונה. המכון
פועל לפתרון בעיית המרחק באמצעות הבאתם
של אישים מובילים בתחומי הפיסיקה השונים
לתקופה של כמה ימים לפחות. לעתים זה נעשה
באמצעות ביקור בן שבוע, שבמהלכו נושא האורח
שלוש הרצאות. לעתים אנו עורכים סדנאות למספר
מצומצם של משתתפים מכל העולם, ולעתים -
סמינרים שבהם משתתפים תלמידי מוסמכים
)תארים גבוהים(. המטרה היא אחת: 'להביא' אלינו
את מה שנעשה בעולם. עם זאת, החשיפה פועלת
כמובן לשני הכיוונים, והמבקרים נחשפים
בביקוריהם למה שנעשה אצלנו בפקולטה."
ÌÈÓ¯Â˙‰
מכון לווינר הוקם הודות לתרומתו של הפיסיקאי
הצרפתי פרופסור ז’ק לווינר. ז'ק ואשתו קולט הם
חברים פעילים באגודת ידידי הטכניון בצרפת. ז'ק
- ESPCI שימש עד שנת 1002 מנהל מדעי של
המכון הפריסאי להשכלה גבוהה בתחומי הפיסיקה
והכימיה. בהמשך לעבודתו המדעית פיתח לווינר
יישומים רבים, ויותר מ-041 פטנטים רשומים על
שמו )זהו שיא צרפתי( - מטלקומוניקציה ועד
התקנים רפואיים. פטנטים אלו, וחברות ההזנק
שהקים, הפכו את לווינר לאדם עשיר.
קולט לווינר, גם היא פיסיקאית נודעת בצרפת,
סיימה את הדוקטורט שלה בפיסיקה ב-3791,
וב-9791 מונתה לסגנית-נשיא למחקר ופיתוח
בחברת החשמל הצרפתית. היא התקדמה בחברה,
ולאחר שעזבה אותה שימשה בתפקידים בכירים
בכמה חברות.
כיום מכהנת לווינר כסגנית-נשיא לשוק האנרגיה
העולמי בחברת "קאפ, ג'מיני, ארנסט ויאנג".
Ì Ï Â Ú Ï † ‰ Ù È ˘ Á
‰Ï·˜Ï†‡Â·Ó†ÈÙÂÈ˙‡†Ô‚†¨˙ÈËÒÈËËÒ†‰˜ÈÎÓ
פרופסור בוב דורפמן הוא אורח קבוע במכון לווינר. מדי שנה הוא מגיע לארבעה חודשים לחיפה,
ועוסק כאן במחקר. הוא גם מעביר, בהתנדבות, קורס לתארים מתקדמים לסטודנטים בפקולטה.
פרופסור דורפמן נולד בשנת 7391 בפיטסבורג, פנסילבניה. את התואר הראשון שלו סיים ב-7591
)כימיה( ואת הדוקטורט ב-1691 )פיסיקה( - שניהם באוניברסיטת ג'והנס הופקינס. את הפוסט-דוקטורט
עשה באוניברסיטת רוקפלר. משם הוא הגיע לאוניברסיטת מרילנד, שבה עבד במשך 14 שנה, עד
שפרש בשנת 5002. בין השאר שימש באוניברסיטה בתפקידי פרובוסט וסגן נשיא לעניינים אקדמיים.
שנה לפני פרישתו נוצר הקשר עם הטכניון, באמצעות ראש מכון לווינר פרופסור פישמן, ופרופסור
דורפמן הגיע לשנת שבתון בפקולטה לפיסיקה במסגרת מלגת ליידי דייוויס.
"הפקולטה לפיסיקה בטכניון היא פקולטה מצוינת, עם אנשים מעניינים ומבקרים מרתקים," הוא
אומר. "לפעילויות של מכון לווינר מגיעים מנהיגי מדע מובילים, וזה פשוט מקום מצוין להתעדכן
בו בנעשה בעולם הפיסיקה.
"חוקרי הפקולטה עצמם מתפרשים על מגוון רחב של תחומים - פיסיקה קוונטית, תיאוריית הכאוס,
תורת היחסות, פיסיקה של טמפרטורות נמוכות, ועוד."
˙‡ȈÓ†τÂÓ
המכניקה הקלאסית, כלומר הניוטונית, הניחה כי ניבוי התנהגותה של מערכת פיסיקלית נתונה הוא
דבר אפשרי. כיום ברור שמרבית המערכות הפיסיקליות הן כאוטיות. במילים אחרות, הניבוי המדויק
אינו אפשרי משום שאלמנטים של כאוס מתערבים בתהליך ומביאים לתוצאות שלא ניתן לנבא
במדויק. כאן נכנס לפעולה הענף המכונה מכניקה סטטיסטית: תיאור וניבוי של התנהגות המערכת
באמצעות חישובים הסתברותיים.
המכניקה הסטטיסטית, מתברר, רלוונטית לא רק למערכות כאוטיות אלא גם למערכות
מרובות-חלקיקים )גם כאלה שאינן כאוטיות(. זהו תחום העיסוק המרכזי של פרופסור דורפמן. "כבכל
התחומים בפיסיקה, אנחנו בונים מודלים ומשפרים אותם כך שיתאימו למציאות."
לפרופסור דורפמן, שהינו עמית באגודה האמריקאית לפיסיקה, ספקטרום רחב של תחביבים, ביניהם
לימודי ספרות עברית והיסטוריה של האמנות ההולנדית במאה ה-71. כאן, בטכניון, הוא למד קורסים
בעברית ומבוא לקבלה. בנוסף, הוא ואשתו מתנדבים בגן של ילדים אתיופים במרכז הקליטה בנוה
שאנן. "חיפשנו מקום להתנדב בו. הדגשתי את רצוני במקום שמדברים בו רק עברית, בלי אנגלית.
חברים שלנו קישרו אותנו עם הגן הזה, ואנחנו פשוט מאושרים להיות שם."
"רק עברית".
פרופסור דורפמן עם
שלושה חברים חיפאים