Page 14 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

±¥
"בעבודתו רבת השנים הוא מוביל בתחום העיצוב
העירוני במקוריות, בחוכמה ובשיקול דעת, והוא
מופת לדורות של תלמידים." זהו קטע מנימוקי
ועדת פרס ישראל, שהעניקה ביום העצמאות
האחרון את פרס ישראל באדריכלות לאדריכל יעקב
יער. יחד עם יער זכתה בפרס האדריכלית עדה
כרמי.
יעקב יער נולד בשנת 9291 בגרמניה, ובשנת 5391
עלה עם הוריו לארץ ישראל. בתחילה התיישבה
המשפחה בתל אביב, אבל אחר כך השתקעה
ברמת גן.
לאחר סיום התיכון )גימנסיה הרצליה( התגייס יעקב
כנוטר למשטרת היישובים העבריים, ועם הקמתו
של צה"ל הפך לחייל בצבא ההגנה לישראל.
לאחר שחרורו בשנת 9491 החל ללמוד בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שם הכיר את
אשתו לעתיד, אורה גרסטנפלד. "אורה הגיעה
ללימודים במדים," הוא נזכר. בשנת 4591 נישאו
השניים ועברו לגור בצריף שהם בנו על גג של בניין
בתל אביב. כעבור חמש שנים הקימו בביתם את
המשרד העצמאי שלהם, יער אדריכלים. "היינו
אדריכלים עצמאיים בני שלושים - צעירים מאוד
במושגים של היום."
מאז ועד היום עבר המשרד כמה "תחנות" - כיום
הוא ממוקם ביפו - והיה אחראי לשורה מרשימה
של פרויקטים הן באדריכלות והן בבינוי ערים:
פרויקט יפו העתיקה והעיר העתיקה בירושלים
)שנות השישים והשבעים(; שכונת פסגת זאב
)000,01 דירות(; שכונת כפיר בדרום תל אביב,
שנבנתה עבור מפוני כפר שלם ושכונת התקווה.
בין הפרויקטים של השנים האחרונות - שכונה
חדשה בקרית שמונה; שכונה חדשה במודיעין;
מתחם סומייל בצפון תל אביב; מתחם השוק
הסיטונאי במרכז תל אביב; שכונת המשתלה בצפון
תל אביב; השכונה החרדית רמת שלמה בירושלים,
ועוד. המשרד זכה בפרס רוקח על פרויקט יפו
העתיקה, כמו גם שכונת כפיר.
יעקב יער סיים את לימודיו בפקולטה בשנת 3591,
אבל לא התנתק מהטכניון. במשך שנים רבות, לצד
עבודתו במשרד, הוא שימש מרצה נספח בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים, ואף היה חבר בוועד
המנהל של הטכניון. משרדו אחראי לתוכנית האב
של הטכניון משנת 9891. הוא היה פעיל בגופים
ציבוריים נוספים, כגון המועצה לשימור אתרים
ואיגוד הארכיטקטים. בתפקידו כיו"ר האיגוד
)1891-5891( יזם ודחף את התחרות לתכנון בית
המשפט העליון בירושלים.
בשנת 8891 חלתה אורה יער, ובעקבות מחלתה
היא עזבה את המשרד. בשנת 9991 היא נפטרה.
‡·‰†¯Â„‰
אביב וטלי, שניים מתוך שלושת ילדיהם של אורה
ויעקב, שותפים כיום במשרד )האח השלישי, אמיר,
עוסק בתחום המחשבים(. בסוף שנות השמונים
סיימו אביב וטלי את לימודיהם בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ולאחר פרישתה
של אורה הם הצטרפו לאביהם. "לא הצבנו לילדים
שום התניה בנוסח 'תהיו אדריכלים!'," אומר יעקב.
"זה פשוט קרה."
"צריך להבין שאדריכלות זה לא מקצוע, זה אורח
חיים," אומרת טלי. "כילדים ספגנו את התחום הזה
כל הזמן – בנסיעות עם ההורים לחו"ל, שהיו נסיעות
משפחתיות ומקצועיות בו בזמן; בישיבות המשרד
ובפגישות עם לקוחות, שהתנהלו לעתים בבית;
ובצביעת תוכניות והיתרים - משימה שבה היינו
שותפים מלאים. במילים אחרות, זה לא פלא שנהיינו
אדריכלים. גם עם הילדים שלי אני מדברת המון
על אדריכלות, כי כאמור - זה לא מקצוע, זה אורח
חיים."
¯ÈÚ‰†„È˙Ú
"הפוטנציאל להחייאת מרכזי הערים בישראל טמון
בפרויקטים של פינוי-בינוי," אומר יעקב יער. "אם
רוצים לשמור על השטחים הפתוחים חייבים
להתמקד בבנייה לגובה ובבנייה באזורים עירוניים
קיימים. הבעיה היא שפרויקטים של פינוי-בינוי
נתקלים בבעיות רבות, החורגות מהצורך בהשגת
הסכמה עם הדיירים. מעורבים כאן גורמים כמו
בירוקרטיה עירונית והתנגדויות של גופים ירוקים.
כולם פועלים מתוך רצון טוב, אבל עודף הרגולציה
מביא לעיכובים שמזיקים לאינטרס הציבורי."
טלי מסכימה איתו לגמרי, אבל היא אופטימית.
"תל אביב תמשיך תמיד להיות עיר מדהימה וחזקה,
עיר עם עוצמה. מספיק להסתכל במה שקרה
לרחובות כמו שנקין ורוטשילד. השינוי שעבר על
פארק הירקון, ההתפתחות של שבילי האופניים -
אלה מגמות מבורכות וטובות, שאין לי ספק
שיימשכו.
"צריך להעיז, להמשיך, לא לפחד - אבל להקפיד
לשמור על המרקם העירוני. ברור שאם רוצים לשמור
על השטחים הפתוחים חייבים להתמקד בבנייה
לגובה - אבל צריך לחשוב ולתכנן את זה, לא 'להצניח'
מגדלים. לא לבנות אינסוף קניונים שמוציאים מתוך
העיר את הבילוי ואת המסחר. וצריך לקשור את
הכוחות השונים שפועלים בשוק הזה כך שיפרו
אחד את השני ולא יפעלו זה כנגד זה."
È  Â ¯ È Ú † ¯ Ú È כל נסיעה משפחתית היתה גם סיור מקצועי.
מימין: אביב, יעקב וטלי יער