Page 17 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
±∑
צוות חוקרים, בראשות יותם אברמסון מהמכון לחקר התחבורה בטכניון,
פיתחו מתקן שנועד להגביר את ערנותם של נהגים המתקרבים לצומת,
ולסייע להם בקבלת החלטות נכונות.
"מדובר בתמרור חכם המיועד לצומת לא מרומזר," מסביר ד"ר אברמסון.
"אנו מציבים שתי מצלמות על עמוד בצומת, האחת פונה לדרך הראשית
והאחרת לדרך המשנית. מתחת למצלמות מותקן מחשב המעבד כל העת
את הנתונים שהוא מקבל מהן. כאשר הוא מזהה סכנת התנגשות הוא מפעיל
נורות מהבהבות בשני תמרורי 'תן זכות קדימה' המוצבים בצומת. ההבהוב
נועד להגביר את ערנות הנהגים המתקרבים אליה."
ד"ר אברמסון מוסיף כי תאונות בצומת לא מרומזר עלולות להיגרם בשני
מצבים: כאשר הנהג בדרך המשנית לא מבחין בתמרור ואינו יודע כי אין לו
זכות קדימה; או כאשר הוא מבחין בתמרור אך אינו מעבד בצורה נכונה
מידע מהצומת. "בשני המקרים מקבל הנהג החלטה לא נכונה," מדגיש ד"ר
אברמסון. "ההנחה היא כי ההיבהוב יסב את תשומת ליבו של הנהג לתמרור,
Ì Î Á ‰ † ¯ Â ¯ Ó ˙ ‰
ויעלה את רמת הערנות שלו."
הצומת שנבחר לניסוי - מפגש הרחובות בלפור-מלצ'ט בתל אביב - הוא צומת
עירוני המאופיין בראות מוגבלת ובמהירות גישה גבוהה בדרך הראשית. בתום
החלק הטכני של הניסוי ינותח המצב בצומת עם המתקן ובלעדיו. החוקרים
מקווים כי המתקן יפחית את התאונות ואת מקרי "כמעט תאונות" בצומת, מבלי
לפגוע בזרימת התנועה בדרך הראשית.
בעתיד מקווים חוקרי הטכניון להתקין פיתוח נוסף שלהם - "רמזור חכם" אשר
נכנס לפעולה כאשר הוא מזהה נהג העומד לחצות את הצומת באור אדום. מערכת
כזו תשמש גם כמצלמת אכיפה.
"המחקר הוא חלק ממגמה של המכון לחקר התחבורה להתפתח בתחום התחבורה
(," אומר פרופסור דוד מהלאל, ראש המכון לחקר התחבורהITS המתקדמת )
בטכניון. "במסגרת מגמה זו אנו מבצעים מחקרים שונים שכוונתם לפתח 'תשתיות
חכמות' המשלבות מיחשוב ומיכון במערכות תחבורה. המחקר ממומן על ידי
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ונערך בסיוע אגף התנועה בעיריית תל אביב.
צוות בינלאומי של חוקרים מהטכניון, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת
(. מדוברKeeloqלובן בבלגיה הצליח לפצח את צופן אבטחת הרכב "קילוק" )
בצופן של חברת "מיקרוצ'יפ טכנולוגיות" המשמש במערכות נגד גניבה
במכוניות מתוצרת קרייזלר, דייהו, יגואר ועוד, והוא חלק מהשלט הרחוק
הפותח ונועל את הרכב ומפעיל את האימובילייזר ואת האזעקה.
"כל התקן כזה כולל ערך מפתח סודי ייחודי מתוך מבחר של 81
מליארדי-מיליארדי אפשרויות )000,000,000,000,000,000,81(," מסבירים
החוקרים. "צופן 'קילוק' נחשב עד היום בטוח מכיוון שכדי לפצח קוד של
מפתח כזה דרושים מאה מחשבים שיעבדו במשך עשרות שנים. אנחנו מצאנו
שיטה לפיצוח הקוד תוך פחות מיום."
השיטה מצריכה גישה אלחוטית בת כשעה לשלט-הרחוק )למשל כשהוא
נמצא בכיסו של בעל הרכב(. לאחר ה'פיצוח' הצופן יכול הפורץ להפעיל את
הרכב כאילו היה השלט המקורי ברשותו.
GSM ≠‰†ÈÁˆÙÓ
החוקרים המובילים במחקר - סבסטיאן אינדסטיג, אלי ביהם )מהפקולטה
למדעי המחשב בטכניון(, אור דונקלמן, בארט פרניל ונתן קלר -
דיווחו על תוצאות מחקרם להנהלת החברה והציגו אותן בכנס בינלאומי, שם
הם הסבירו כי ה'מתקפה' שלהם נבדקה לעומקה בסימולציית תוכנה.
צוות בראשותו של פרופסור אלי ביהם הצליח לפצח בשנת 3002 את הצופן
.GSM של רשת הסלולר הפופולרית
Ì È Á ˆ Ù Ó ‰
ÈÓ ‡Ï È · † Ì È ¯˜  Á †˙  ˆ
≠ † ¢˜ Â Ï È ˜¢ †˙‡ † Áˆ È Ù
˙Â È   ÎÓ†˙ÁË·‡Ï † Ì„˜˙Ó† Ô Ù Â ˆ
"מתקפה" מתוחכמת. מימין: נתן קלר, פרופסור אלי ביהם ואור דונקלמן