Page 27 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

˙ Â ˘ „ Á † Ì È  Ù
≤∑
ד"ר נאיל בשארת, מנהל מחלקה פנימית ד' במרכז
הרפואי "העמק", הצטרף באחרונה לסגל הפקולטה
לרפואה ע"ש רפפורט. הוא נולד בנצרת בשנת
7691, לאב מסגר ולאם עקרת בית, וכמו אחיו
ואחיותיו גדל והתחנך בנצרת. הוא סיים בהצטיינות
את בית הספר התיכון סנט ג'וזף בעיר, שכבר הוציא
מתוכו בוגרים מצטיינים רבים וקנה לו שם כאחד
מבתי הספר הטובים בארץ.
"אני חרשן," מסביר ד"ר בשארת בחיוך את
הצטיינותו המתמדת. את השכלתו הוא חייב לא
במעט להוריו, אשר השקיעו את המעט שהיה להם
בהקניית חינוך טוב לילדיהם. וההשקעה כבר
מוכיחה את עצמה. אחות אחת, בוגרת הפקולטה
למדעי המחשב בטכניון, עובדת בחברת "אמדוקס".
בעלה הוא רופא אורותופד במרכז הרפואי רמב"ם.
אח נוסף, בוגר אוניברסיטת חיפה, הוא איש שיווק.
אח אחר למד מכונאות רכב בגרמניה ועובד בחברה
המספקת מוצרי רכב. אחות נוספת, בוגרת
אוניברסיטת חיפה, עובדת במוסד לביטוח לאומי
בכרמיאל.
¯ÂÒÁÓ†‡Ïφ˙ÂÚÈˆ
"אבא עבד במפעל בקיבוץ מזרע, כאיש בקרת
איכות ופרוייקטור," מספר ד"ר בשארת. "כיום הוא
בגימלאות. כל חייו היה מפרנס יחיד, שכיר. חיינו
בצניעות, אבל אף פעם לא חשנו מחסור. אבא לא
כפה עלינו ללמוד. כולנו למדנו ברצון."
הודות לציוניו הגבוהים בבגרות ובמבחן
הפסיכומטרי התקבל נאיל בשארת ללימודי
הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
"הלימודים הלכו חלק. המשכתי לחרוש," הוא מחייך.
"אם אינך משקיע, לעולם לא תוכל להתקדם".
בשנת 0991 הוא סיים את לימודיו ועשה סטאג'
בבית החולים כרמל. אחר כך בחר לעבוד בבית
החולים העמק בעפולה - בגלל הקירבה לבית הוריו.
הוא התמחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות.
בשנת 8991 נישא להאלה ונולד בנם סרי. בשנת
1002 נסעה המשפחה הצעירה לאוקספורד, אנגליה,
באמצעות מילגה נדיבה )מיליון שקל( ללימודים
ולמחקר. נאיל התמקד במחקרו בביולוגיה
מולקולרית, והאלה עשתה דוקטורט במשפטים.
לאחר שלוש שנים שבו ארצה, והיום האלה מרצה
למשפט בינלאומי באוניברסיטאות תל אביב וחיפה,
ובמכללה למינהל.
"תחום המחקר הספציפי שלי הוא גנטיקה של
אוכלוסיית החיידקים," מסביר ד"ר בשארת. "אני
מנסה להבין את האינטראקציות הגנטיות בין
חיידקים. ב'קרב המוחות' הזה בין האדם והחיידק,
האדם בינתיים מצליח לא רע, אבל העתיד אינו
ברור. החשש שלי הוא שחיידקים עמידים יהיו
נפוצים יותר ויותר ויתקפו גם אנשים בריאים ולא
רק חולים מורכבים בבתי חולים".
„ÁÂÈÓ·†ÌÈχ†ÔÊ
את מחקרו הספציפי הוא החל בשנת 6991, עם
פרופסור ראול רז. השניים חקרו התפרצות של
זיהומים קשים בידיהם של אנשים אשר באו במגע
עם דגים שגודלו בבריכות דגים. הם בודדו חיידק
ייחודי מאוד בשם "ויבריו וולניפיקוס", שהם קראו
לו "הזן הישראלי של החיידק". מאמרם התפרסם
ועורר עניין רב. Lancet בעיתון המדעי היוקרתי
בהיותו באנגליה השתמש ד"ר בשארת בשיטות
מולקולריות חדישות כדי להבין את הרקע
האבולוציוני של החיידק הזה בישראל. הוא מצא
שהזן הישראלי הוא "כימרה", או "היבריד", המאופיין
על ידי תרכובת גנטית ייחודית - "לקיחה" של גנים
משתי אוכלוסיות שונות - מה שהפך אותו לאלים
במיוחד. עתה מנסה ד"ר בשארת להבין אם אפשר
לפתח תרכיב חיסוני נגד החיידק הזה. המטרה היא
לפתח תרכיב חיסוני רחב ככל האפשר, שיוכל
למנוע הדבקה בתת-זנים שונים של החיידק
הקיימים בעולם ובעיקר בארה"ב ובדרום מזרח
אסיה.
"כבוד גדול הוא להיות חבר סגל בטכניון, מוסד כה
יוקרתי ונחשב," הוא אומר. כיום הוא מלמד
סטודנטים לרפואה בשנה ד', חלק גדול מההוראה
נעשה ליד מיטת החולה. הוא משקיע בתלמידיו
רבות, שכן מניסיונו האישי הוא יודע שההשקעה
בהשכלה היא ההשקעה הטובה ביותר.
˜„ È È Á Ï † Ì„‡‰ † Ô È · † ¢ ˙  Á Â Ó † ·¯˜ ¢
ההשקעה בהשכלה היא ההשקעה הטובה ביותר. ד"ר נאיל בשארת