Page 23 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

Ï È Ù Â ¯ Ù
≤≥
מלחמה במעלה ההר. ד"ר עודד לכיש
ÍÓ Â ˙ † ˙ Â È ¯‡ ≠ ·  ‚
˯  ˘  „ ≠ ËÒ Â Ù‰ † ˙‡ † ˙  ˘Ú Ï † Ë È Ï Á‰ † ˘ È Î Ï † „„ Â Ú † ¯ ¢ „
Ô Â È  Îˉ † ∫ Â Ï˘ † È ˙ È ·‰ † ˘¯ ‚Ó·
"לא נסעתי לחו"ל", אומר ד"ר עודד לכיש, "אבל חו"ל הגיע אלי. את העידוד האישי והאופטימיות
שקיבלתי מהמנחה שלי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ד"ר אלי בן-ששון, לא הייתי מוצא בשום
מקום אחר בעולם."
ד"ר לכיש נולד בירושלים וגדל בסביבה מדעית: לאמו מגדה תואר שני בהוראת המדעים, וכשהיה
בן שבע נסעה כל המשפחה עם האב, אורי, שיצא לפוסט-דוקטורט ברוצ'סטר.
מתמטיקה הוא אהב מאז ומעולם. "כילד לא הבנתי עד כמה אני אוהב מתמטיקה. היום אני כבר
יודע - אם יש קסם, זו המתמטיקה. בה, וגם במדעי המחשב, ישנו סיכוי רב לראות הפתעות בדרך.
נכון - צריך המון סבלנות, הרבה מקוריות. זו מלחמה במעלה ההר."
כשהיה בכיתה ז' קנו לו הוריו את המחשב הראשון, והוא התחיל לתכנת. "אף פעם לא הייתי 'פריק'
מחשבים, אבל תמיד הייתי חקרן וסקרן," הוא אומר. קנו לו ספר באנגלית, והילד התחיל ללמוד
לבדו. למרות זאת הוא לא זוכר את עצמו כתלמיד מצטיין במיוחד. בשלב מסוים שקלה הנהלת
בית הספר להשאיר אותו כיתה.
אחרי שסיים את הפוסט-דוקטורט ברוצ'סטר החל האב לעבוד במכון ויצמן, והמשפחה השתקעה
ברחובות.
עודד פנה ללימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחרי שעבד שלוש שנים
כמהנדס חומרה בחברת "מוטורולה" הוא עשה במכון ויצמן תואר שני במדעי המחשב. התואר השני
"הלך לו בקלות," כדבריו. הוא השיג התקדמות בבעיה מרכזית מאוד בסיבוכיות, קיבל תואר שני
. אחרי שנתיים נוספות הוא החל ללמוד לדוקטורטIBM עם פרס הצטיינות, והלך לעבוד בחברת
במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופסור אילן נוימן. כשסיים דיבר עם ד"ר אלי
בן-ששון מהטכניון, שאותו הכיר בעבר, ומצא כאן בטכניון "אווירה מעודדת מצד אחד, ומאתגרת
מצד שני." כהגדרתו. "אוניברסיטת חיפה היא הבית מבחינתי. הטכניון הוא גוב האריות - אבל גוב
אריות תומך."
לפני ארבעה חודשים נישא ד"ר לכיש לבחירת לבו, אליס, ועתה הם מתכננים ביחד את המשך
דרכם המשותפת. הוא ממליץ גם לאחרים לעשות פוסט-דוקטורט בארץ. "האקדמיה הישראלית
מאוד לא מתנשאת, וזה בולט מאוד בפקולטות ובמחלקות למדעי המחשב. האקדמיה הישראלית,
ללא ספק, פותחת חלון לצד היפה של מדינת ישראל."
"אני יודע שאני משתתף במשחק חשוב, קשה ותובעני," הוא אומר, "אבל לפחות זה המגרש הביתי
שלי. כאן הקהל לטובתי."
שלו, ונכנס ללבנון במבצע ליטני. לקורס טיס הוא כבר
לא חזר, ובמקום זאת שירת כקצין חי"ר. במילואים הוא
היה מפקד יחידת סיור במשך שנים רבות. סגנו היה
יאיר מרדכי מקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. לפני
מספר שנים נתקל יאיר בצעיר ערבי בכניסה לקיבוצו.
הוא התחיל לתחקר אותו, ואז המחבל הפעיל את חגורת
הנפץ שלו והתפוצץ ביחד איתו. כשפרופסור שגב מספר
זאת, הוא מתקשה להסתיר את כאבו.
עם שחרורו התקבל מוטי לטכניון, לפקולטה להנדסת
חשמל. הוא סיים את התואר הראשון תוך כדי 052 ימי
מילואים. הוא היה זכאי, בגלל המילואים הרבים, לסמסטר
תשיעי בחינם, אבל סיים את התואר לאחר שבעה
סמסטרים.
מלבד השירות במילואים הוא גם עבד בכל שנות לימודיו:
כשנה בהדרכת נוער שוליים בטירת כרמל, שנתיים
כמתרגל בפקולטה למתמטיקה, וגם הדריך טיולים ברחבי
הארץ. הוא עשה מסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת חשמל
ונישא לטל. לזוג הצעיר נולדו שלושה ילדים: יאיר, טמיר
וירון.
את תקופת הפוסט-דוקטורט הוא עשה ב"קלטק", ובשנת
4991 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם קודם תוך זמן
קצר למשרת פרופסור מן המניין. בסוף שנת 8991 חזר
ארצה עם כל המשפחה. "חזרתי רק בגלל ציונות ובגלל
הרצון לגדל ילדים ישראלים," הוא מרגיש צורך להסביר.
"ואני לא מצטער."
øÍφ·ÂˆÔÂÈÎË·
"אני אוהב מאוד את המחקר בטכניון, אבל יש לי גם
הרבה ביקורת שאיני מסתיר אותה."
ø‰ËϘى†Ï˘†¯˘ÎÂӉ†‡¯Â‰†„Ïȉ†‰˙‡
"לא, אני לא הילד הנורא. אולי אני פרופסור שגב צוחק:
חוקר שאכפת לו מאוד מהטכניון."
לעבודה הוא מגיע במכנסיים קצרים ובסנדלים.
הסטודנטים שלו אומרים שהוא מאוד תובעני, דורש
מהם הרבה - כמעט כמו שהוא דורש מעצמו - אבל
מצד שני הוא אבהי ודואג להם לא רק בתחום המקצועי
אלא גם בתחומים אישיים, כמו מציאת עבודה ופתרון
בעיות כלכליות. אפילו בני ובנות הזוג של הסטודנטים
שלו נמצאים בקשר איתו. כעת יש לו עשרה סטודנטים
- שישה דוקטורנטים וארבעה מסטרנטים. הוא נפגש
עם כל אחד מהם יום-יום. לכל סטודנט יש פרויקט
משלו, פרויקט מוגדר היטב.
"עגום על דלת חדרו כתוב הציטוט )מפי גליליאו גליליי(:
המנחה שתלמידו לא עבר אותו." אבל לפרופסור מוטי
שגב אין כל סיבה להיות עגום. עשרה סטודנטים-לשעבר
,MIT שלו הם היום פרופסורים באוניברסיטאות כגון
פרינסטון, מישיגן, פלורידה, סן-פרנסיסקו, קלאוסטהל
)גרמניה(, זאגרב )קרואטיה(, אקוילה )איטליה(,
באוניברסיטה הלאומית של טאיוואן, ובטכניון.