Page 29 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

≤π
ד"ר אמיר רוזנטל, 42, התגייס לצבא אחרי שקיבל
תואר "דוקטור" מהטכניון. את הדוקטורט הוא
עשה בהנדסת חשמל: אופטיקה - פיזור הופכי
בסריגי סיב.
"סריגי סיב הם שינוי במקדם השבירה של הסיב,
שינוי הגורם לחלק מהאור לחזור אחורה במקום
להתקדם קדימה," הוא מסביר. "בפיזור הופכי
אנחנו מנסים לשחזר את המבנה בתוך הסיב
מתוך ההחזרה הנמדדת. אפשר לחשוב בצורה
אנלוגית על ההשתקפות מחלון ראווה. אתה
רואה את ההשתקפות ומשם יכול להסיק שיש
חלון שיצר את ההשתקפות. עכשיו במקום חלון
חלונות במרחק של חצי 100,000 אחד, דמיין
מיקרון )אחד חלקי מיליון מטר(. מובן שהאופן
בו האור משתקף ממבנה כזה יכול להיות מסובך
מאוד. לנסות להבין איזה מבנה גרם להחזרה
מסוימת - זו בעיה סבוכה."
ד"ר רוזנטל נולד בחיפה, למד בבית הספר "חוגים"
וסיים חמש יחידות לימוד בפסיקה, במתמטיקה
ובמחשבים בכיתה י"א. בכיתה י"ב בילה מחצית
מהזמן בטכניון, כאן הוא לקח שני קורסים
בכל סמסטר.
תחילת דרכו בטכניון לא היתה קלה, הוא אומר.
בחדו"א הוא קיבל "רק" 78. בהמשך הוא התבגר,
תפיסתו השתנתה והציונים השתפרו בהתאם.
בשאר הזמן המשיך בלימודיו בבית הספר, סיים
בגרות והלך לעתודה האקדמית. היו לו כבר 62
נקודות, ולכן החל בשנה השנייה עם חוסרים
מועטים שאותם הוא השלים. את התואר
הראשון הוא סיים בהצטיינות, והיה מצטיין
נשיא לכל אורך הדרך. היה לו גם עודף נקודות,
שאותו ניצל לתואר השני. מאחר שסיים תואר
ראשון בשלוש שנים נדחה שירותו הצבאי והוא
המשיך לתואר השני. המנחה שלו היה פרופסור
משה הורוביץ.
"המאסטר הלך ממש טוב, ופרופסור הורוביץ
הציע לי מסלול ישיר לדוקטורט," הוא מספר.
"ביקשתי מהצבא דחייה נוספת. הצבא סירב.
ערערתי וערעורי נדחה.
"לא ויתרתי. שנה קודם קיבלתי אות הוקרה
מהכנסת, אז פניתי לכמה חברי כנסת. הם פנו
לצה"ל ובסופו של דבר אושרה לי דחייה נוספת
במסגרת תוכנית המתרגלים של הפקולטה
להנדסת חשמל. היתה לי זכות גדולה להתקבל
למסגרת זאת, שנועדה בכלל ללימודי תואר
שני. הפקולטה להנדסת חשמל גילתה גמישות
בכך שאיפשרה לי להמשיך ללימודי דוקטורט
במסגרת זו."
גם הדוקטורט הלך טוב: אמיר נסע לשלושה
כנסים בחו"ל. "זה מאוד מפתח," הוא אומר.
"אתה רואה איך מדע עובד, מה אחרים עושים,
מה כל אחד חושב על התפתחות האופטיקה
ועל התחום כולו. התחלתי להסתכל בעין
ביקורתית יותר על מחקרים, למדתי איך לעבד
מידע, מהן עבודה עצמית ומחשבה עצמאית,
קיבלתי ביטחון בכך שגם אני יכול לתרום רבות
¢ ‰ ˘ ˜ † ‰ È ‰ È ˘ † È ˙ ‚ ‡ „ † „ È Ó ˙ ¢
¨ ∂ ∞ † Ô · † ¨ Ô Â  ¯‡ † Ï ‡  Ӣ † ¯ ¢ „
¨ ≤ ¥ † Ô · † ¨ ÏË  Ê Â ¯ † ¯ È Ó‡ † ¯ ¢ „ Â
̉ È ¯‡˙ † ˙‡ † Â Ï · È ˜
ı È ˜‰ † ˙Ï È Á˙·
- גם אם אחרים עובדים על נושא מסוים כבר
עשרים שנה. לדוגמה, מצאתי במחקרים קודמים
כי כל השיטות לשחזור המבנה של סריגים
ממדידת ספקטרום החזרה שלהם, עובדות רק
במקרים מסוימים, אבל לא בסריגים המשמשים
לתקשורת אופטית. ואז הבנתי שלא הכל תורה
מסיני. בהמשך גם הצלחתי לפתח שיטות
מתמטיות חדשות שפתרו את הבעיה עבור כל
סוגי הסריגים ואף בנוכחות רעש, דבר שבעבר
נחשב בלתי אפשרי. בזכות המחקר שלנו השתנו
המוסכמות בתחום. ההתקדמות במחקר נתנה
לי ביטחון רב. אתה לא בודק כדי להראות
שמישהו שוגה, אלא כדי לגלות דברים בעצמך."
ø˜ÂÁ¯‰†„È˙Ú·Â
"או אקדמיה או תעשייה," הוא מתלבט. בטכניון,
לדבריו, הוא ממש פרח.
ø‰˘˜†‰È‰
"תמיד דאגתי שיהיה קשה," הוא מחייך. "לקחתי
עוד נקודות בגלל שהייתי צריך להספיק מה
שיותר."
øͯ„‰†Íφ‰ˆ‡†ÈΆ˘Á†Íȇ
"עכשיו קצת, כי אני צריך לקבל החלטות. היום
אני גם מבלה יותר, מחזיר את השנים האבודות
מבחינה חברתית. שש וחצי שנים הייתי סטודנט
בטכניון. זה לחץ."
  È „ È · † Ë ¯ Â Ë ˜  „ ‰