≥π
מימין: נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג )מימין(;
אלוף )מיל'( עמוס חורב, יו"ר אגודת דורשי הטכניון
בישראל; יהודה זיסאפל ובני משפחתו עם הסרת הלוט
‰˜ È   ¯Ë˜Ï‡≠    Ï † ÊίӉ
ÏÙ‡Ò È Ê † ‰˘Ó  † ‰¯˘ † ˘¢ Ú
למעלה: זהר זיסאפל ובתו, פרופסור יצחק אפלויג,
נשיא הטכניון, ויהודה זיסאפל בטקס חנוכת המרכז
לננו-אלקטרוניקה
ÊίӉ†˙ÎÂÁ
אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה על שם שרה
ומשה זיסאפל הונחה בשנת 3002 בטקס שנערך
במעמד מר שמעון פרס. המרכז, שבנייתו הושלמה
לאחרונה, הוקם בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון
מתרומתם של יהודה וזהר זיסאפל, בוגרי הטכניון
שביקשו להנציח את זכר הוריהם, ובסיוען של
אגודות דורשי הטכניון בישראל וברחבי העולם
שגייסו מידידיהם תרומות נוספות להשלמת הבנייה.
בראש המרכז עומד פרופסור יהושע זאבי
מהפקולטה להנדסת חשמל.
לרגל חנוכת המרכז שלח ראש הממשלה, מר אהוד
אולמרט, את ברכתו ליהודה וזהר זיסאפל: "המרכז
לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל יסייע
בהמשך פיתוח המשאב האנושי במדינת ישראל,
ובהכשרת המהנדסים והחוקרים של טכנולוגיות
העתיד. האחים זיסאפל, המנציחים את הוריהם,
השכילו במשך השנים לתרום לחיזוק המחקר
המדעי ולבניין תעשיות טכנולוגיות מתקדמות
לתפארת מדינת ישראל.
פרופסור אורי סיון, ראש מכון ראסל ברי למחקר
בננו-טכנולוגיה בטכניון, אמר כי המרכז מקפיץ
את המחקר הטכניוני בתחום זה בעשרים שנה.
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, הודה לאחים
זיסאפל על ידידותם ארוכת השנים ועל תרומותיהם
הנדיבות למוסד שבו למדו ולסטודנטים שלו.
יהודה זיסאפל סיפר על לידתה של התרומה הגדולה:
"באו אלי אנשי הטכניון וביקשו שזהר ואני נתרום
לקומה אחת בבניין הפקולטה להנדסת חשמל. אמרתי
להם שאנחנו רוצים לתרום יותר. הם נדהמו, אמרו
שיחזרו אלינו ואכן חזרו מיד עם ההצעה להקמת
מרכז לננו-אלקטרוניקה. מאחר שזהר ואני רואים
בתחום זה את תחום העתיד, נענינו מיד."
יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אלוף )מיל'(
עמוס חורב, אמר כי האחים זיסאפל מקיימים את
מה שהם מבקשים תמיד מהסטודנטים שלהם הם
מעניקים מלגות: "תצליחו בלימודים, תישארו בארץ
ותתרמו לאוניברסיטה ולחברה אחרי שתצליחו
בדרככם."
ڷ˜†ËÏÁ‰·˘†Ï„‚‰
טכנולוגיות המיקרו-אלקטרוניקה הגיעו להישגים
מרשימים, אך בתחילת המאה ה-12 הן מתקרבות
לקצה גבול יכולת המיזעור. ננו-אלקטרוניקה,
טכנולוגיה הפועלת בקנה מידה של אלפיות המיקרון,
היא חלק מהתחום המתפתח של ננו-מדעים, שיהיה
החזית המדעית-טכנולוגית החשובה ביותר של המאה.
התקנים בקנה מידה ננו-מטרי יאפשרו כוחות מיחשוב
גדולים, דחיסת מידע רב על שטח קטן ומהירויות
עיבוד גבוהות.
בחמש הקומות של המרכז יפעלו מעבדות מחקר
והוראה המאובזרות בציוד המתקדם ביותר. החוקרים
שיעבדו במעבדות אלה, מסגל הפקולטה להנדסת
חשמל ומפקולטות אחרות, יעסקו בפיתוח מערכות
ורכיבים בקנה מידה ננו-מטרי. הפיתוח במעבדות
הפקולטה נועד להיות אחד הנדבכים שיאפשרו
לתעשייה לנצל את מהפכת הננו. הצורך לגשר בין
המדע הבסיסי בתחום הננו לבין מערכות ורכיבים
המבוססים על סקלה ננו-מטרית הוא הקו המנחה את
ההקמה של מרכז המחקר לננו-אלקטרוניקה. המרכז
יתמקד בהנדסה של התקנים ננו-אלקטרוניים וייעזר
בפעילות הענפה המתקיימת בטכניון בתחום זה, כמו
גם במחקרים המתבצעים במכון ראסל ברי
לננו-טכנולוגיה.
המרכז פועל יחד עם מרכז וולפסון למיקרו-
אלקטרוניקה. שני המרכזים פועלים כצוות אורגני
ומאפשרים הרחבה של היכולות המוכחות
במיקרו-אלקטרוניקה לפיתוח רכיבים ייחודיים לתחום
הננו. הבניין החדש יכלול שלוש מעבדות המוקדשות
להתקנים וחומרים אורגניים, הנדסה קוונטית
ואלקטרוניקה מולקולרית. בתוכנית: קליטת חברי סגל
שיעסקו בנושאים חדשים נוספים. המרכז יכלול גם
את המעבדה לננו-ביו-טכנולוגיה, שהיא מעבדת הוראה
ייחודית שתתרום להכשרת דור העתיד בתחום הננו.
המעבדה להנדסה קוונטית במרכז
47,40,41,42,43,44,45,46 29,30,31,32,33,34,35,36,37,38,...1