≥∏
לשרה ומשה זיסאפל היתה חנות נעליים בתל
אביב. בנם בכורם, יהודה, עזר להם בחנות,
בחופשותיו מבית הספר. הוא גם שמר על אחיו
הקטן ממנו בשש שנים, זהר, כאשר זה היה חולה.
הוא קרא לו סיפורים ולימד אותו. הקשר המיוחד
הזה בין שני האחים נשמר עד היום.
כאשר נולד המושג "ארץ ישראל היפה", קרוב
לודאי שזהר ויהודה זיסאפל היו המודל. הם הקימו
עד כה כשלושים חברות, כולן בתחום התעשייה
עתירת הידע. הם תורמים ביד נדיבה למוסדות
ולסטודנטים מצטיינים, הם פעילים בהתנדבות
במוסדות ובאירגונים שונים, הם מניעים אנשים
נוספים לתרום ולהתנדב והם עושים את כל זה
בחיוך ביישני, בצנעה ובצניעות.
יהודה שירת בחיל הקשר והתחיל ללמוד בערבים
בטכניון עוד בזמן שירותו הצבאי. זהר הגיע לטכניון
שנה אחריו, כעתודאי. שניהם למדו הנדסת חשמל.
שניהם הצטיינו, אך זהר היה הראשון בפקולטה.
כאשר יהודה סיים את לימודיו, בשנת 6691, לא
היתה עבודה בהנדסת חשמל. בחיפה כבר פעלו
החברות "אלביט" ו"רפאל", באשדוד פעלה "אלתא"
- וזהו. בתל אביב לא הייתה כלל עבודה בתחום
זה. יהודה החל לעבוד ביחידת מודיעין כאזרח
עובד צה"ל. ליחידה זו הגיע זהר מאוחר יותר,
והפך במרוצת השנים למפקדה המיתולוגי. על
כך קיבל את פרס בטחון ישראל.
יהודה נפצע במלחמת ששת הימים, בחטיבת
הראל, בגבעת המבתר. לאחר אישפוז שנמשך
כשלושה שבועות הוא החל לעבוד בחברת
"מוטורולה", כמהנדס מערכות, והתקדם לניהול
הנדסת מערכות ומכירות.
לאחר חמש שנים הקים יהודה את חברת
"ביטקום" שפיתחה מערכות מיוחדות בתחום
האלקטרוניקה. הוא ייבא מודמים ונתן פתרונות
תקשורת לחברות גדולות, לבנקים ולמערכת
הביטחון.
ø‰˘˜†‰È‰
הוא צוחק. "יותר קל מאשר היום. השוק היה קל
יותר ואני הובלתי אותו".
לאחר שלוש שנים רכשה "מוטורולה" העולמית
שני ספקים עיקריים שלו, ו"מוטורולה" ישראל
החלה ללחוץ שהעסקים שלהם יועברו אליה
מיהודה. שנתיים של לחצים עשו את שלהן, ויהודה
מצא עצמו בלי ספקיו העיקריים. עם זאת, בגלל
עוצמתו בשוק, הוא מצא עד מהרה ספקים חדשים.
באותה תקופה זהר סיים קדנציה בצבא, ויהודה
הציע לו להצטרף אליו. הוא הזכיר לו שעוד כילדים
חלמו שפעם יעבדו ביחד.
זהר נעתר ובא, ושני האחים החלו לפתח ביחד
מודמים וציוד נוסף. יהודה מימן את הפיתוח
מהעסק הקיים. מהוריו לא העז לבקש כסף. "זהו
עסק מסוכן," הוא מסביר. כך הוקמה חברת "רד".
שני האחים היו כבר בעלי משפחות והורים לילדים.
ליהודה בן ושתי בנות, לזהר בת ובן.
בתוך שנתיים החלו האחים זיסאפל למכור את
המודם הזעיר שפיתחו לשוק האמריקני. "הצירוף
של זהר היה משמעותי," אומר היום יהודה. "יצרנו
שותפות נדירה. אנו מאוד שונים איש מאחיו, הן
בחזות והן בחשיבה ובהתייחסות לדברים. זה טוב.
אנו מפרים זה את זה."
ואכן, מההפריה הזו נולדו כבר כשלושים חברות
מצליחות. זהר ויהודה זיסאפל הם מהאישים
הבולטים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ומקרב
אלפי העובדים שלהם כבר יצאו יזמים נוספים.
החברות שהקימו מייצאות במיליוני דולרים בשנה.
בנוסף לכל אלה מוצאים האחים יהודה וזהר
זיסאפל זמן לפעילות חברתית ותרבותית - יהודה
הוא מוסיקאי ומנגן בכינור, זהר חובב אמנות.
שנים רבות הם לא היו קשורים בטכניון. "יום אחד
התקשר אלי הנשיא דאז. פרופסור זאב תדמור,
והציע לי לעמוד בראש ארגון בוגרי הטכניון," נזכר
יהודה. "הסכמתי - ומאז הקשר עם הטכניון רק
מתחזק."
יהודה זיסאפל, שקידם את ארגון בוגרי הטכניון,
תהה מאז ומתמיד כיצד הישראלים, החברותיים
כל כך, לא מצליחים להקים ארגוני בוגרים כמו
אלה הקיימים בחו"ל, ובעיקר בארה"ב. הוא קידם
מאוד גם את הקשר בין הטכניון לבין התעשייה,
והצליח לשנות את גישתן של פקולטות רבות הן
לבוגריהן והן לתעשייה, וכיום הוא יכול לומר
בסיפוק כי הקשרים הללו מצוינים. הוא הקים את
"מועדון המאה" של ארגון בוגרי הטכניון, המורכב
מבוגרים אשר "הצליחו בגדול" - הן כיזמים ומקימי
חברות, והן כמנכ"לים וראשי המשק הישראלי.
כמו לא די בכל אלה, יזם יהודה את פרויקט
"משלוש לחמש", שבמסגרתו עוזרים בוגרי הטכניון
בהתנדבות מלאה לתלמידי תיכון בלימודי
המתמטיקה והמקצועות הריאליים, ומקדמים
אותם בהצלחה משלוש יחידות לימוד לחמש,
דבר הפותח בפני הצעירים את דלתות ההשכלה
הגבוהה. הפרויקט החל בפריפריה ואחר כך
התמקד בבת ים, תחת השם "עיר מצוינת". בוגרי
הטכניון חוללו שם ממש נסים, ותלמידים שקודם
נכשלו במתמטיקה הצליחו להשיג ציונים גבוהים
בחמש יחידות לימוד.
שרה ומשה זיסאפל לא ראו את כל אלה, אך הם
הספיקו לראות בהצלחת בניהם וליהנות
מההרמוניה המופלאה ביחסיהם. מרכז המחקר
בננו-טכנולוגיה, הנושא את שמם, הוא תודתם
של שני הבנים המוצלחים להוריהם, על השקעתם
בהם ואהבתם אליהם.
Ì È „ È „ È † Ï ˘ † Ì ˙ Â Ó „
Ï Ù ‡ Ò È Ê † ¯ ‰ Ê
Ï Ù ‡ Ò È Ê † ‰ „ Â ‰ È
47,39,40,41,42,43,44,45,46 28,29,30,31,32,33,34,35,36,37,...1