43
ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡
ש י ק ו ם מ ח צ ב ת נ ש ר , 1 7 9 1 - פ ר ו י ק ט ש ל ד נ צ י ג ר
צילום: ג'ודי וקני
מקורס האוצרות של היחידה ללימודי חוץ.
דוריס ארקין, מי שהקימה את בית הספר
לאמנויות ”בסיס“, נתרמה לפרויקט ובנוסף
לתרומתה הכספית היתה שותפה גם לדיון
באופן שבו יכולים הסטודנטים היום להכיר
ולהתחבר למורשתו של דנציגר. תלמידי
בית הספר ”בסיס“, בהנחייתו של הפסל
דוד זונדולוביץ, ביצעו את שחזור מיצב
.
˘„˜‡‰
היו אחראים
ÈÂÏ˙ È˙·ÏÓ ÛÂ
על המיצב
שני סטודנטים מהטכניון - עמית מטלון
מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים,
ולולה בן-אלון, מהפקולטה להנדסה
אזרחית וסביבתית, שעסקו במשך חודשים
בנסיונות לפענח את המיצב המקורי,
בשיתוף פעולה עם האמן אביטל גבע
וחממת הטכניון.
˘„Á È˙¯·Á ¯„Ò
ביום פתיחת התערוכה התקיים בפקולטה
גם יום עיון שעסק בקשר שבין האדם
לסביבה ובין אמן לנוף. מארגנת הכנס,
ד“ר נורית ליסובסקי מהמסלול לאדריכלות
נוף, אמרה כי ”מאז חזרתו לישראל ב-8391
ועד מותו העניק דנציגר לנוף הישראלי
ולחברה בארץ לא רק כמה מהיצירות
הפלסטיות הטובות והמרתקות ביותר
שקיימות כאן, אלא גם דרכי חשיבה
חדשות, הרחבה של תחומי האמנות לנוף
הסובב, ותפיסת האמנות כמנוף לסדר
חברתי חדש ולתרבות חיים אחרת.“
חברי הקורטוריון והאורחים הרבים שפקדו
את הגלריה במעמד פתיחת התערוכה הפכו
את האירוע לחוויה יוצאת דופן. ביניהם
היה גם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא,
שאמר לנוכחים: ”דנציגר התייחס לסביבה
כאל יצירת אמנות, ושאף לתקן את הנזקים
שגרם לה האדם.“
שיקום מחצבת נשר, 1791 - פרויקט של דנציגר
לכבד ולנסח
48,44,45,46,47 33,34,35,36,37,38,39,40,41,42,...1