Page 33 - מגזין הטכניון | סתיו 2010
Basic HTML Version
33
ÏÏÁ
” י ש ר א ל ה י א מ ע צ מ ת ח ל ל - ב מ י ד ה ר ב ה ב ז כ ו ת
כ ך א ו מ ר פ ר ו פ ס ו ר ח י י ם אש ד ,
•
ה ט כ נ י ו ן “
ר אש ת ו כ נ י ת ה ח ל ל ה י ש ר א ל י ת , ב ע ק ב ו ת ה ג שת ו
ש ל ד ו ח ב נ ו שא ז ה ל נ ש י א ה מ ד י נ ה ו ל ר אש ה מ מש ל ה
אומר פרופסור שביב.
”הלווין הוא לא רק הישג טכנולוגי עצום,“ אומר
פרופסור אשד. ”הוא הישג חינוכי - כי סביב
הפרויקט התחנך דור של סטודנטים. התעקשנו
על כך שזה יהיה פרויקט סטודנטים, והיומרה
הזאת הצדיקה את עצמה.“
ÏÚ Ï‡
ב-01 ביולי 8991, שלוש שנים אחרי השיגור
הכושל של טכסאט 1, עמדו אנשי הצוות
הישראלי באתר השיגור במדינת קזחסטאן,
ולידם ראש סוכנות החלל הרוסית בכבודו
ובעצמו. הטמפרטורה במקום – 24 מעלות
מתחת לאפס - לא פגעה בהתרגשות האדירה
ששררה במקום. ”הפעם לא לקחנו צ‘אנס“,
אומר פרופסור אשד. טכסאט 2 הוצמד ללווין-
אם במשקל 7.2 טונות, שאליו חוברו 4 לווינים
נוספים. בהקפה ה-32 של הלווין-האם נפרד
ממנו טכסאט 2, ורק כעבור שלושים שעות
מורטות עצבים הגיע לכדור הארץ אות חיים
ראשון.
כשנה לפני השיגור המוצלח עזב פרופסור שביב
את ראשות מכון אשר לחקר החלל, והוחלף על
ידי פרופסור משה גלמן. ”בשלב מסוים התברר
לנו שתחנת מעקב רוסית עקבה בטעות אחר
הלווין - היא חשבה שזהו לווין אחר ששוגר יחד
עם לווין הטכניון,“ מספר פרופסור גלמן. ”כשהם
גילו את הטעות הם עידכנו אותנו, ועקבו אחרי
הלווין במשך זמן מה, והדבר סייע לנו לדעת
שהלווין נע במסלול הנכון“.
במחצית חייו של הלווין, לפני שש שנים, פעלו
כל המערכות בלווין - הבקרה, המצלמה וניסויי
הקרינה - כפי שתפקדו ביומו הראשון בחלל.
תיפקודו של טכסאט 2 הפתיע אפילו את יוזמיו,
שצפו לו תוחלת חיים של חודשים ספורים.
פעילותה של מערכת הפאנלים הסולאריים
ירדה בשש השנים ההן בכ-%01 בלבד. רק
השנה )0102( ירד תפקודם של הפאנלים לרמה
שאילצה את כל הנוגעים בדבר ”לקבוע את
מותו“.
¯·„· ÌÈڂ‰
הפרופסורים שביב וגלמן מציינים כמה
מהאנשים שמילאו תפקידים מרכזיים בשיגור
הלווין ובתיפעולו: רוני וולר מהמכון לחקר החלל,
שהיה אחראי על פיתוח התוכנות בלווין; ד“ר
פרד אורטנברג, שסייע רבות בקשר עם גורמים
רוסיים במעקב אחר הלווין ועקב אחר דעיכת
האנרגיה בלווין; וד“ר אלכסנדר שירייב, שטיפל
בנושא הבקרה בלווין. גם משה שחר סייע רבות
בגיבוש הרעיון ובהנחיית הסטודנטים.
ומה הלאה? הלווין, כאמור, ”מת“ במהלך השנה
הנוכחית, אבל ממשיך לחוג סביב כדור הארץ.
מאחר שהוא מתקרב בהדרגה לכדור הארץ,
בסופו של דבר הוא יחדור לאטמוספירה ויישרף.
מתי זה יקרה? אולי עוד מאה שנה, אולי מאתיים.
ל ו י י נ י ם י ש ר א ל י ם ב ח ל ל . ב א ד י ב ו ת מ ב ת , ה ת ע ש י י ה ה א ו ו י ר י ת
ל ר א ו ת ק צ י ן א י ר נ י ש ו ת ה ק פ ה
ב-9 ביולי 0102, במשרדו בלב תל אביב, קרא פרופסור חיים אשד
- ונשם לרווחה. ”המרוץ
TheMarker
את הכותרת הראשית בעיתון
לחלל: 5.1 מיליארד שקל בחמש שנים“, בישרה הכותרת. פרופסור
אשד, ראש תוכנית החלל הישראלית, ידע אמנם כי במובנים רבים
זוהי רק תחילת הדרך, ובכל זאת - הכותרת האמורה בישרה על
נקודת ציון משמעותית מאוד: הגשתו של דוח נשיאותי בנושא
החלל לנשיא המדינה שמעון פרס ולראש הממשלה בנימין נתניהו.
על פי הדוח תניב ההשקעה האמורה - 5.1 מיליארד שקל ב-5
שנים, דהיינו 003 מיליון שקל בשנה - הכנסות בהיקף מינימלי
של 01 מיליארד דולר בשנה.
‰ÈËÂÈÏÈ‚‰ ·‰Ï
”להב הגיליוטינה מחדד את המחשבה,“ אומר פרופסור אשד
בראיון לבטאון הטכניון, ”כולנו יודעים שההיי-טק הישראלי נולד
מתוך אילוצי ביטחון וכיום הוא הקטר שמושך את המשק כולו.
אותו דבר ראוי שיקרה עם תעשיית החלל: מניע בטחוני שיצעיד
קדימה את הפיתוח והמחקר, ובעקבותיהם את הכלכלה כולה.“
ד“ר דפנה גץ ממכון שמואל נאמן בטכניון מאשרת את התפיסה
האמורה. במחקר מקיף שערכה לאחרונה בעניין הקשר בין כלכלת
ישראל לתעשיית החלל הישראלית היא כתבה כי ”המכירות
לעובד ממוצע בתחום החלל הן כ-005 אלף דולר בשנה - לעומת
כ-002 אלף דולר לשנה לעובד בתחום ההיי-טק.“
מובן כי האינטרס הישראלי בפיתוחה של תוכנית חלל אינו
כלכלי בלבד. ההיבט הראשי הוא המניע הבטחוני - מערך צילומי
ותקשורתי שיעניק לישראל רזולוציית-מידע חסרת תקדים ועומק
אסטרטגי חיוני. פרופסור אשד עצמו נמנע מהרחבה בעניין יכולות
הצילום של הלווינים הישראליים, אבל גורם בכיר בפיתוחו של
אופק 9, הלווין האחרון ששיגרה מדינת ישראל, אמר לאחרונה כי
מערכות הצילום המתקדמות המותקנות בלווין יאפשרו לקהילת
המודיעין ”לראות קצין איראני שותה קפה טורקי.“
ק
