7
I-CORE (Israeli
וכנית מרכזי המצוינות
)
Centers of Research Excellence
היא יוזמה של ממשלת ישראל והוועדה לתכנון
ולתקצוב (ות"ת). מרכזי התוכנית, הממוקמים
במוסדות שונים, נועדו לחזק את מעמדה
המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות
שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם.
אחד המרכזים האלה הוא "המרכז הישראלי
Solar
למצוינות במחקר דלקים סולאריים" (
), שהוקם לפני כשנתיים
Fuels I-CORE
ואותו מוביל הטכניון. כיום פעילים בו עשרות
חוקרים מארבעה מוסדות: הטכניון, מכון ויצמן,
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומיגל (המכון
למחקר מדעי בגליל). המרכז עוסק בפיתוח
דלקים המופקים מאור השמש ומהצומח,
מפירוק מים ומפירוק דו-תחמוצת הפחמן.
"לנוכח צמצום עתודות הנפט, וההשלכות
השליליות של שימוש בנפט ובפחם על
הסביבה, הולכת וגדלה חשיבותם של מקורות
חלופיים אלה," אמר ראש המרכז פרופסור
גדעון גרדר. "האתגר שלנו הוא אינטר-
דיסציפלינריות אמיתית, ובאמת, הצלחנו להוביל
לשיתופי פעולה חדשים בין פקולטות ובין
מוסדות. עד כה גייסנו כמעט 02 מיליון דולר
- בעיקר מהאיחוד האירופי - ופרסמנו כ-08
מאמרים. כיום עובדים איתנו כ-09 סטודנטים
לתארים מתקדמים וכ-52 פוסט-דוקטורנטים.
במרכז חברים 72 חברי סגל ותיקים ו-8
חדשים, ובכוונתנו לקלוט עוד שני חברי סגל
חדשים במהלך השנה הנוכחית. חשוב לציין
שחצי מהתקציב הכולל שלנו מופנה לגיוס חברי
סגל חדשים, כלומר להשבת מוחות. תוכנית
היא פלטפורמה פנטסטית לתהליך
I-CORE
הזה, ואין ספק שתוספת תקציב לפעילות הזאת
היתה מאפשרת לנו להביא חברי סגל נוספים
ולהגדיל את התיקצוב הזעום של חברי הסגל
הוותיקים, שעומד על ממוצע של 51 אלף דולר
בשנה."
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ציין כי
כיום פועלים בטכניון מרכזי מצוינות לאנרגיה,
ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים והנדסה, רובוטיקה,
אנרגיה והנדסת מחשבים, וכי בקרוב יוקם מכון
נוסף, שיתמקד בחקר הסרטן, ובראשו יעמוד
פרופסור-מחקר אהרן צ'חנובר.
:
פרופסור גדעון גרדר
ראש המרכז,
"חצי מהתקציב שלנו מופנה לגיוס
חברי סגל חדשים"
ת
אנרגיה
"פלטפורמה
"
פנטסטית
הדיסציפלינרית, יחלפו מהעולם.
, שמעניקה לחוקרים
I-CORE
תוכנית
כמוכם פלטפורמה איכותית למחקר
בין-תחומי, היא הביטוי של המגמה
הזאת. להשתתף בתוכנית הזאת
זה לוקסוס, אבל אתם חייבים להבין
שעם הלוקסוס הזה באה מחויבות
גדולה, אחריות לביצוע מחקר מעולה
וחדשני. מה שאני מבקש מכם הוא
תעוזה: אל תחששו ללכת רחוק עם
הדמיון שלכם, ולהוביל אותנו לעידן
הבא של המחקר האקדמי."
שיבת ציון: יתרונות וקשיים
"אני תוצרת הטכניון וזה הבית שלי,"
אמרה פרופסור-משנה מיטל כספרי-
טורוקר מהפקולטה למדע והנדסה
של חומרים. "התכוונתי ממילא
לחזור לכאן אחרי הפוסט-דוקטורט,
ממניעים ציוניים, אבל תוכנית
עזרה לי לחזור לטכניון
I-CORE
כחברת סגל ולהביא לכאן תחום
תיאורטי שאינו קיים בארץ. כאן,
לראשונה, אני פועלת כתיאורטיקנית
בין נסיונאים, וזה מעניק לי המון
השראה ועניין מחקרי. הפעילות
הזאת הופכת את הטכניון, שהוא
בית, למקום שאני יכולה לפרוח בו
מבחינה מקצועית."
חברי המרכז למצוינות במחקר
דלקים סולאריים הציגו בפני פרופסור
טרכטנברג גם את הקשיים שהם
חוו כמסיימי פוסט-דוקטורט שביקשו
לחזור מחו"ל לישראל. "במצב
הדיור הנוכחי בישראל קשה מאוד
להיקלט בארץ," אמר פרופסור-
משנה עמית. "אנשים כמוני, שהקריבו
המון בשביל קריירה אקדמית, רוצים
לחזור לארץ אבל לא יודעים איך
יסתדרו כאן עם דירה, גנים לילדים,
ביטוח לאומי, קופת חולים. מעבר
לעניין האישי ישנה הסוגייה הכאובה
של הקמת מעבדה. לטכניון יש סל
קליטה מצוין, אבל חוק המכרזים
הופך את הקמת המעבדה לפרויקט
ארוך ומייגע, שנמשך לעתים שנתיים
שלמות - תקופה שבה החוקר נאלץ
לעבוד ללא מעבדה. המדינה חייבת
לקדם את ההיבטים האלה, האישי
והתשתיתי, במקביל למהפיכה
המוצלחת של מרכזי המצוינות."
פרופסור-חבר אבנר רוטשילד הציג
אף הוא כמה מהקשיים שבהם
נתקלים ישראלים-חוזרים באקדמיה:
"אנחנו מדענים, ובאנו לאקדמיה
כדי לשבור גבולות, אבל בישראל,
בשביל הדבר הכי בסיסי, צריך אלף
טפסים ומיליון חתימות. ברור שזה
פוגע במחקר עצמו, אבל זה גם
מתסכל מאוד ומוציא את החשק.
אין לנו בטכניון בעיה של משאבים,
ואיכות הסטודנטים מעולה, אבל
הבירוקרטיה היא קיר לא נורמלי
- גם ברמה הלאומית וגם בתוך
המוסדות האקדמיים - וסוגיית הדיור
היא מחסום משמעותי נוסף. אני
גדלתי כאן בטכניון ורציתי לחזור
לכאן, אבל החזרה שלי מחו"ל
התעכבה כי באותן שנים קשות לא
היו כאן תקנים. לשמחתי, נפתחה
לי אפשרות לחזור, ובינתיים חלה
גם עליה בתקנים. התוכנית חשובה
במיוחד משום שכולנו - בכל מרכזי
- עוסקים בטכנולוגיה
I-CORE
עתידית, שהתעשייה לא מתלהבת
להשקיע בה, משום שזו השקעה
לטווח ארוך ובסיכון גבוה. אני מקווה
שהתוכנית תקרב את התעשייה
לאקדמיה, וגם תמצב את האקדמיה
באופן חיובי בתודעת הציבור."
הדמיה של אנזימים (מעבדתו של פרופסור יובל שוהם)
