Page 20 - מגזין הטכניון | קיץ 2011

ÌÈ˘‡ 20
”תיאום הוא המפתח להקמתו של בניין
מוצלח, והאדריכל הוא האחראי לתיאום
הזה.“ כך מתאר פרופסור יהודה קלעי את
מקצועו. ”האדריכל הראשי בפרויקט הוא
מעין מנצח בתזמורת שבה מנגנים עשרות,
ואף מאות, אנשי מקצוע, ביניהם אדריכלים,
מהנדסים ובנאים. כל זה לא יעבוד בלי
תיאום, אפילו אם כל נגן הוא וירטואוז;
וכאשר הארכיטקט יושב בסן פרנציסקו,
מהנדס הקונסטרוקציות עובד בלונדון
והבניין נבנה בסינגפור - הטכנולוגיה היא
המפתח לתיאום הזה.“
ÏÎȯ„‡‰ ˙Â¯È˘· ·˘ÁÓ‰
פרופסור קלעי, הדיקן החדש של הפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים, הוא מומחה
בתחום התיב“ם )תכנון באמצעות מחשב(.
את התואר השני עשה בתחום זה בפקולטה,
כאשר המקצוע עוד היה בחיתוליו. ”ביליתי
הרבה לילות בניקוב כרטיסים ובהרצתם
במרכז המחשבים,“ הוא מספר. ”בלימודי
התואר הראשון, שהתקיימו בבניין ההיסטורי
בהדר הכרמל, היה שליח שלקח מאיתנו את
הכרטיסים והביא אותם למרכז המחשבים
בקריית הטכניון. בלימודי התואר השני כבר
עשיתי זאת בעצמי.“
את התואר השלישי עשה פרופסור קלעי
באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג
שבארה“ב. עם סיום לימודיו התכוון
לחזור ארצה, אך תחום התיב“ם עדיין היה
כאן בחיתוליו ולא היתה בו עבודה. הוא
התקבל כפרופסור-חבר באוניברסיטת ניו
יורק בבאפלו, שם הקים את את המחלקה
הראשונה לתיב“ם באוניברסיטה. ”קפיצת
המדרגה“ הזו, היישר לדרגת פרופסור-חבר,
קיצרה לו את מסלול הקריירה האקדמית
תהליך התכנון בארכיטקטורה עוסק בפתרון בעיות
שאינן מוגדרות עד הסוף. זהו תהליך של לימוד הבעיה
תוך כדי חיפוש הפתרון. ”התהליך מתחיל במעגלי
חיפוש גדולים, אשר הולכים ומצטמצמים עד שהכל
מתמקד בפתרון עצמו.“ פרופסור קלעי עסק רבות
בחקר התהליכים הללו, הן הקוגניטיביים )מה מתרחש
במוחו של הארכיטקט?( והן האמצעים הטכנולוגיים
והוויזואליים שבהם משתמש הארכיטקט לצורך עבודתו.
”בארכיטקטורה לא ניתן לבנות אב-טיפוס ו‘לשחק‘
איתו, כפי שעושים במכוניות, טלפונים ותוכנות מחשב:
כל בניין הוא למעשה אבטיפוס של עצמו, ואיננו
יודעים מראש כיצד הוא ייראה ויתפקד. תוכנות התכנון
וההדמיה נותנות לנו מעין תחליף לאבטיפוס - הן
מאפשרות לאדריכל ליצור מספר גדול של פתרונות
תכנוניים ולבדוק אותם ויזואלית ואנליטית לפני
שהתוכנית מאושרת לביצוע. הכלים החדשים מסייעים
לאדריכל לבצע את תפקידו טוב יותר ולנצל את
יצירתיותו בפיתוח ובניתוח פתרונות רבים יותר.
”בעזרת הטכנולוגיה ניתן לבנות עולמות וירטואליים
שאפשר להשתמש בהם, מבלי שיהיו קיימים פיזית
- כמו משחקי מחשב. אנשים קונים בהם, לומדים,
מתאהבים, נישאים - וכל זה בעולם וירטואלי, כמו
חלום שאתה חולק עם אחרים. בעולם הווירטואלי כולנו
“.The Matrix חולמים את אותו חלום, כמו בסרט
דוגמה לעולם וירטואלי כזה הוא הפרויקט הייחודי של
בוושינגטון, שפרופסור Virtual Smithsonian מוזיאון
קלעי בנה יחד עם הסטודנטים שלו בברקלי. מבקרים
יכולים לבוא ולראות מוצגים מכל 91 המוזיאונים של
- דבר שקשה מאד לעשות במציאות. ”על Smithsonian
סמך ביקור וירטואלי זה הם יכולים להחליט אילו מבין
כל המוזיאונים לבקר במציאות,“ הוא אומר.
”מה שארכיטקטים עושים כשאיש אינו מסתכל עליהם“.
פרופסור יהודה קלעי
מ ו ח ש ל א ר כ י ט ק ט
ה א ד ר י כ ל כ מ נ צ ח
ר א י ו ן ע ם פ ר ו פ ס ו ר י ה ו ד ה ק ל ע י , ה ד י ק ן ה ח ד ש
ש ל ה פ ק ו ל ט ה ל א ר כ י ט ק ט ו ר ה ו ב י נ ו י ע ר י ם ,
ש ח ז ר ל י ש ר א ל א ח ר י 2 3 ש נ ה