Page 27 - מגזין הטכניון | קיץ 2011

27 È˘È‡ ¯ÂË
ש ו ח ר מ ד ע
י צ ז נ ה
ו ע
ר
ו ר ש ל
ה ט
השגחה פרט י ת
“Princess Alice is watching you”: Children’s belief
in an invisible person inhibits cheating
h ttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21377689
Journal of Experimental Child Psychology
מקור:
”לא תאמין איך היא סידרה אותי,“ חייך
אלי חיימון במפגש השבועי בסינטה-בר.
”מי? מה? איך?“ שאלתי.
”הדודה שהשגיחה היום במבחן,“ גיחך
חיימון מעל כוס הלימונענע. ”מועד ג‘.
אתה מכיר את הדודות האלה, תמיד
מציצות לך מעל הכתף, שלא תשלוף
פתאום איזה פתק מהאוזן. ולה לא
היתה עבודה קשה, כי היינו רק שני
סטודנטים בחדר - אני ועוד יפיופה
אחת שעבדה חזק על המחברת שלה,
ונראתה כזאת חמודה שממש התחשק
לי להחליף איתה כמה מילים, אולי גם
מספרי טלפון, אבל אתה יודע איך זה -
אי אפשר באמצע מבחן. פחדתי שהיא
תסיים לפניי ותלך, ויותר לא אראה
אותה.“
”אז מה עשית?“ שאלתי בחשש קל.
חיימון נוטה לצאת מאיזון במפגשים
עם בנות המין החכם.
”דווקא התנהגתי יפה, אבל אז הדודה
החליטה לבחון אותי. היא הודיעה
שהיא צריכה לצאת לשירותים והזהירה
את שנינו - למרות שהיא הסתכלה רק
עלי - שלא נעשה שטויות כי יש בחדר
דודה נוספת, דודה אליס, שמוודאת
שלא יהיו העתקות. ואני מסתכל ולא
רואה בחדר שום דודה שנייה, ואז הבנתי
שבעצם היא עושה לנו חזרה על הניסוי
עם הנסיכה אליס הבלתי-נראית.“
”הנסיכה אליס הבלתי-נראית?“
”כן, ההיא מהניסוי הפסיכולוגי החדש,
זה שהתפרסם השנה. בניסוי השתתפה
קבוצה גדולה של ילדים בין גיל חמש
לתשע. החוקרים הסבירו לכל אחד
מהם שכדי לקבל פרס עליו להיכנס
לחדר ולנסות לפגוע במטרה קטנה עם
כדור דביק, כשהוא עומד עם הגב לקיר
ומשתמש ביד הלא-דומיננטית שלו.
הם הוסיפו שבחדר הזה יושבת נסיכה
בלתי-נראית בשם אליס, שמסתכלת
עליו כל הזמן. ואז הם שאלו כל אחד מהילדים אם
הוא מאמין לזה.“
”נו, הם האמינו?“ שאלתי.
”כן, כמעט חצי מהם קנו את השטות הזאת.“ עיקם
חיימון את אפו. ”ילדים קטנים, אתה יודע. כל ילד
הוכנס לחדר משלו והתבקש לפגוע עם הכדור
במטרה, כפי שהוסבר לו. ואז החוקר עזב את החדר,
ורק הנסיכה אליס הבלתי-נראית נשארה שם על
הכיסא והשגיחה שהילד לא ירמה. וכאן הגיע
החלק המעניין. הרי ידוע שילדים קטנים נוטים
לרמות כשהם חושבים שאף אחד לא יידע מזה.
אבל מה יקרה אם תהיה בחדר נסיכה שמסתכלת
עליהם? אז ככה: רוב הילדים הספקנים, שלפני כן
הצהירו שאינם מאמינים בקיומה של אליס, הלכו
ומיששו את המושב לפני שניגשו למשימה. אחרי
שגילו שהם לבדם בחדר, רובם רימו במשימה
וקיבלו את הפרס.“
”ואלה שהאמינו בקיומה של הנסיכה?“
”הם לא היו צריכים לבדוק כלום - הרי הם האמינו
שהיא יושבת שם ומשקיפה עליהם. ובניגוד
לספקנים, רובם עבדו לפי הכללים - כי לא נעים
לרמות כשנסיכה צופה בך, אפילו אם היא שקופה.
המסקנה: אמונה בקיומה של נסיכה בלתי-נראית
גורמת לך להתנהג טוב יותר.“
הרמתי גבה. ”זה לא מזכיר לך תופעה אחרת
מהחיים האמיתיים?“
”בדיוק!“ הריע חיימון. ”זה בדיוק מה שניסיתי
לספר לך: הייתי בטוח שהדודה עושה לנו שיחזור
של הניסוי, עם דודה אליס במקום הנסיכה אליס.“
”ומה עשית?“ הסתקרנתי.
”מה נראה לך? איך שהדודה יצאה וסגרה את הדלת
התייצבתי מול השולחן של היפיופה וביקשתי
ממנה את המספר שלה. ואז ראיתי את החוברת
שמונחת לה על השולחן - היא בכלל לא עשתה
את המבחן, סתם ישבה וקשקשה בחוברת כל הזמן
הזה. היא בכלל לא היתה סטודנטית!“
הלימונענע חנקה את גרוני. ”אז בעצם התחלת עם
הנסיכה אליס הבלתי-נראית?“
”דודה אליס, בשבילך.“ הוא תיקן אותי והרים את
כוסו בחיוך. ”לחיי הנסיכה שלי, אליס.“