33
פרס הארווי הוענק ב-8 באפריל
לפרופסורים ג'ון קליינברג (אוניברסיטת
;
Corkum
ם (
ְ
ק
ְ
קורנל) ופול קוֹר
אוניברסיטת אוטאווה). פרופסור קורקם
החל את הקריירה שלו כתיאורטיקן, אבל
NRC
במהלך הפוסט-דוקטורט שלו ב-
(המועצה הלאומית למחקר בקנדה),
לשם הגיע ב-3791, הפך לפיזיקאי ניסויי.
כשנשאל בראיון "מדוע אתה סבור שתוכל
להפוך למדען ניסויי?" השיב: "זו לא בעיה.
אני יכול לפרק את המנוע לחלקיו הקטנים
יותר, ואז להרכיב אותו כך שיעבוד."
התמקד בפיזיקת
NRC
בתחילת שהותו ב-
לייזר, וחזה את השפעתן של פעימות-
לייזר (פולסים) בתחומים רבים. הוא פיתח
שיטה ליצירה ומדידה של פעימות מהירות
מאוד (אטו-שניות, כלומר מיליארדית של
ננו-שנייה).
בשנת 1002 הצליח לייצר לראשונה,
יחד עם עמיתיו מווינה, פולסים קצרים
יותר מפמטו-שנייה (אלפית של ננו-
שנייה). כיום הוא מכהן כמנהל תוכנית
, וכפרופסור
NRC
מדע האטו-שניות ב-
בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת אוטאווה.
הוא חבר באקדמיה למדעים בארה"ב.
לדברי פרופסור קורקם, פעימות
לייזר מהירות במיוחד עשויות לשנות
את תוצאותיהן של תגובות כימיות,
ולטכנולוגיה זו יישומים רבים בתחומים
כגון הדמיה רפואית ואיחסון מידע.
פרס הארווי ניתן לראשונה ב-2791,
מהקרן שהוקמה ע"י ליאו מ. הארווי ז"ל
מלוס אנג'לס, על מנת להכיר בתרומות
גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע
והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום
השלום במזה"ת.
אלגוריתמים בהשראת קונספט 'העולם
הקטן' של הפסיכולוג סטנלי מילגרם.
מילגרם האמין כי כל שני אנשים בעולם
מקושרים ביניהם על ידי חמישה אנשים
אחרים, לכל היותר. במילים אחרות: בין שתי
נקודות במערכת יש תמיד דרך קצרה יחסית,
במונחים של מספר המקטעים. אלה 'שש
דרגות ההפרדה' שעליהן דיבר מילגרם."
. "במונחים של מידע,
שרשראות אמון
הרשת החברתית היא מערך של 'שרשראות
אמון' שבאמצעותן אתה מגיע למידע דרך
חבר שמכיר חבר שמכיר חבר."
. "התחלתי להתעניין בבעיות
ניתוב מבוזר
עולם קטן בגלל מה שנראה לי התוכן
האלגוריתמי המדהים בניסוי של מילגרם:
שהאנשים המשתתפים בניסוי ביצעו
למעשה סוג של ניתוב מבוזר. לכל אחד
מהם היה רק מידע מקומי על הרשת,
אבל באופן קבוצתי הם הצליחו להעביר
את ההודעה ליעד רחוק. העבודה שלי על
הבעיה הזו התמקדה בפיתוח מודלים של
רשתות חברתיות (על סמך הגישה של
וואטס-סטרוגטס), שיאפשרו לכמת של
כוחם של אלגוריתמים מבוזרים אלה. מהר
מאוד הבנתי שפייסבוק עובדת על אותה
דומיננטיות של הקישורים קצרי-הטווח.
אני משער שיכולים להיות לכך יישומים
במערכות רשתיות אחרות, כגון המוח."
. "פייסבוק רותמת את
טכנולוגיה וחברה
המיחשוב לעולם החברתי, ולכן היא מחייבת
שיתוף פעולה בין מדעני מחשב כמוני
לכלכלנים וסוציולוגיים ופסיכולוגים. גם אני
משתף פעולה עם אנשים ממדעי החברה,
ובכלל, הגבולות בין התחומים שלנו הולכים
ומיטשטשים. אנחנו, אנשי מדעי המחשב,
רוצים לבנות מערכות שיועילו למשתמשים,
וחושבים במונחים של יעילות, מהירות,
אמינות וכו'; אבל תכנון של מערכת חברתית
דורש התייחסות לעקרונות חברתיים כגון
: פעימות לייזר קצרצרות
פול קורקם
תקשורת, מוניטין ותמריצים (למה לנו להיות
חברים במערכת, למה לנו לתרום למערכת?)
- אחרת זו לא באמת מערכת/רשת חברתית
אלא רק פלטפורמה טכנולוגית."
. "בתחילת שנות התשעים היתה
מיהו חבר
אבחנה ברורה מאוד בין 'חברים באינטרנט'
לבין חברים 'אמיתיים'. פייסבוק משנה את
זה, בכך שהיא מטשטשת מאוד את האבחנה
בין 'חברים בפייסבוק' לבין חברים 'אמיתיים'.
בסופו של דבר נתקרב יותר ויותר למודל
הטלפוני - שם אנחנו לא מבדילים בין חברים
'אמיתיים' ל'חברים בטלפון'."
. "אם בעבר, כשעברנו
שימור קשרים
מפאזה לפאזה בחיים - מתיכון לאוניברסיטה,
מאוניברסיטה לעבודה ראשונה וכן הלאה
- יצרנו עולם חדש של קשרים על חשבון
העולמות הקודמים. כיום זה כבר לא ככה;
אין עוד אובדן של קשרים אלא לכל היותר
התרופפות. נכון, עדיין זמננו מוגבל ואיננו
יכולים להשקיע בכל הקשרים, אבל הקשרים
שאיננו משקיעים בהם ממשיכים להתקיים
באופן פסיבי."
. המאמר שפרסמו
לארס בקסטרום
פרופסור קליינברג וד"ר לארס בקסטרום
) בפברואר 4102 עורר הדים
Backstrom
(
רבים. "לארס היה דוקטורנט שלי מאז 5002,
ועבדנו יחד על הנושא של רשתות חברתיות
והשפעת המיחשוב על קשרים חברתיים.
היה ברור לנו שהמצאת הרשת החברתית,
שהיתה אז בחיתוליה, היא מהפכה אדירה.
מאז 9002 לארס הוא בכיר בפייסבוק - הוא
האיש שפיתח את האופציה 'חברים שאתה
עשוי להכיר' - וכיום הוא אחראי על ה'פיד'
), המידע העיקרי שאנחנו רואים
news feed
(
בפייסבוק."
במאמר משותף של
קשרים רומנטיים.
, פברואר
CSCW
בקסטרום וקליינברג (
4102), הציגו השניים מודל חדש לזיהוי
קטגוריה ספציפית של קשרים חזקים: הקשר
הרומנטי. "הניתוח שלנו התמקד בשאלה
הבסיסית, האם אפשר לזהות בן/בת זוג על
פי מכלול הקשרים החברתיים בסביבתו? על
בסיס מדגם נרחב בקרב משתמשי פייסבוק
גילינו כי אפשר לזהות את בן/בת הזוג בדיוק
גבוה, אבל לשם כך נדרש פיתוח של ממד
חדש - עוצמת-קשר חדשה שאנו מכנים
). 'פיזור'
dispersion
'פיזור' או 'דלילוּת' (
פירושו המידה שבה חבריהם המשותפים
של שני חברים אינם מקושרים בינם לבין
עצמם. הגישה הזאת הוכיחה את עצמה, ויתר
על כן - גילינו שכאשר 'הדפוס הזוגי' הזה
אינו מובהק, מצביע הדבר על סיכוי גבוה
להתפרקות הקשר בעתיד הקרוב."
. פרופסור קליינברג עוקב
אני והטכניון
JTCII
בעניין רב אחר התקדמותו של פרויקט
(מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע”ש ג'ואן
ואירווין ג'ייקובס) - "גם מפני שיש לי עניין
מחקרי באחד מארבעת המרכזים שיפעלו
), וגם משום
Connective Media hub
שם (
שהטכניון מביא איתו ניסיון רב ומוצלח בקשרי
אקדמיה-תעשייה. ואני כמובן שמח מאוד על
החלטת הטכניון להעניק לי את פרס הארווי."
. פרופסור קליינברג הנחה בקורנל
סיגל אורן
דוקטורנטים רבים, ובהם בוגרת הטכניון
סיגל אורן, שעושה כיום את הפוסט-דוקטורט
שלה במיקרוסופט ובאוניברסיטה העברית.
בתום התואר הראשון יצאה אורן לדוקטורט
בקורנל. בהנחיית פרופסור קליינברג ניסתה
"להבין תופעות חברתיות באמצעות הפשטות
מתמטיות. ג'ון היה מנחה מעולה. למרות
שהוא אדם נורא עסוק הוא תמיד ימצא זמן
בשבילך, ובזכות הידע העצום שלו הוא תמיד
יודע לשלוח אותך למאמרים הנכונים. אלה
היו ארבע שנים נהדרות." בין מאמריהם
המשותפים של קליינברג ואורן: "סלקציה
והשפעה בדינמיקות תרבותיות", "האם זה
נורא לגבש דעה משלך?" ו"מנגנונים ל(אי-)
מתן קרדיט מדעי".
