27
בטכניון. הנשיא דאז, אלוף (מיל') עמוס חורב, ניסה לשכנעו להצטרף
כחבר סגל, וכך עשה גם פרופסור אהוד לנץ מהפקולטה להנדסת
מכונות בטכניון.
ההכרעה: ישראל
בשנת 6791 היה רולנד מועמד לקבל דרגת גנרל בצרפת. מה
רבה היתה הפתעתם של עמיתיו כאשר הודיע להם שהוא מוותר על
הדרגה ועולה לארץ. אילו היה מקודם לדרגת גנרל, לא היה יכול
לעזוב את צרפת בלי אישור מיוחד.
CIRP
בשנת 7791, לקראת בואם לארץ, נסעו רולנד ושושנה לכנס
בהודו. בתם אן - כיום ד"ר אן וייל-זרחיה, מנהלת המיחשוב בפקולטה
להנדסה ביו-רפואית בטכניון - הגיעה לארץ לפניהם. היא גרה אצל
דודתה ועברה את הבחינות לבית הספר הריאלי. מאוחר יותר הגיעו
הוריה באונייה יחד עם איליון - כלב המלינואה האהוב. יואל נשאר
בצרפת כדי לסיים את לימודי ההנדסה ואת שירותו הצבאי, ולאחר
מכן הצטרף למשפחתו בארץ. לימים שימש סמנכ"ל ב"אורמת
מערכות" וכיום הוא מנהל חברת ייעוץ להתייעלות אנרגטית.
אמנות, ספרות וארבע שפות
רולנד וייל הביא לטכניון סגנון ייחודי - מדען רחב אופקים, איש העולם
הגדול, בקיא באמנות ובספרות ודובר ארבע שפות. אך יותר מכל
הביא רולנד לטכניון את הרובוטיקה - ענף שהפך לאחד מנכסיו
החשובים של הטכניון. הוא הקים את מעבדת הרובוטיקה הראשונה
בטכניון, ובסרט ישן של ערוץ 1 ניתן לראותו, כסוף שיער ומעונב,
עומד ליד צעיר שחור-שיער שהמנחה מציגו כ"מר משה שהם, עוזרו
של פרופסור וייל". מר שהם מסביר למצלמה את פעולתו של הרובוט
הראשון בטכניון, ופרופסור וייל מוסיף במבטא צרפתי מעודן: "אנחנו
צריכים דור חדש של רובוטים לתעשייה הישראלית. בעתיד יהיו להם
גם סנסורים"; והמנחה מתקן אותו: "חושים".
מר שהם הפך לפרופסור משה שהם, איש הפקולטה להנדסת
מכונות, שפיתח את הרובוט המהפכני שסביבו קמה חברת "מזור"
- רובוט המסייע למנתחים בניתוחי גב. "רולנד היה המנחה שלי
לתואר שני," מספר פרופסור שהם. "הוא והמנחה שלי לתואר שלישי,
פרופסור יורם קורן, היו חלוצי הרובוטיקה בטכניון. אני זוכר את רולנד
כאיש נעים הליכות עם חזון וראייה ארוכת טווח. הוא התאקלם היטב
בארץ, אך תמיד שמר על סגנונו הצרפתי."
מלגזה, מחרטה ופצצת אטום
פרופסור ז'אק גולדברג היה תלמידו של פרופסור וייל בצרפת בסוף
שנות החמישים. גולדברג 'חשד' כי וייל יהודי, "אבל בשל ה'דיסטנס'
המקובל בין מורים ומרצים ב'פוליטכניק' לא העזתי לשאול אותו.
למדתי ממנו רבות, החל בהפעלת מלגזה ומחרטה וכלה בפצצות
אטום. הוא היה אחד מתריסר מרצים, איש-איש בתחומו. התחום
שלו היה שיטות עיבוד חדשות ומתקדמות למתכות, והוא היה חלוץ
בפיתוח שיטות לא קונוונציונליות לעיבוד מתכות."
שנת 7691 היתה שנת העבודה האחרונה של פרופסור (וקולונל)
גולדברג בצרפת. הוא עלה לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה
בטכניון. שנים לאחר מכן ביקש ממנו המשנה לנשיא לעניינים
אקדמיים להמליץ על רולנד. "הייתכן שתלמיד ימליץ על מורהו?"
שאל. "הרי זו בושה!". ובכל זאת, גולדברג כתב המלצה חמה על
מורהו הנערץ, ותוך זמן קצר נפגשו השניים בטכניון.
בינואר 3102 חגג פרופסור רולנד וייל את יום הולדתו התשעים. הוא
היה מאושר, מוקף בנכדיו האהובים, בבני משפחתו וחבריו. כחודשיים
לאחר מכן נפטר. יהי זכרו ברוך.
ביום האירוסין, 3591
משפחת וייל בטבעון.
מימין: שושנה, אן, איתן, רולנד, יונתן ויואל
וא אישי
