21
וזה המנגנון שחקרנו כאן."
. הדוקטורט, בהנחיית פרופסור
התגלית
לנדסברג, שילב בין תיאוריה לניסוי. "מודל
תיאורטי טוב חוסך הרבה ניסויים, ובאמת,
כשהגענו לניסויים בתאי שריר לב, הצלחנו
להשיג תוצאות באופן מהיר יחסית." בין
השאר גילתה יעל את ההשפעה ההדדית
בין התהליכים החשמליים בתא הלב לבין
המכניקה של רקמת השריר. "תמיד היה
ברור שהפעילות החשמלית משפיעה על
המכניקה, אבל אנחנו גילינו את המנגנונים
האחראים להשפעה ההפוכה - השפעת
המכניקה של השריר על הפעילות
החשמלית. זו תובנה חשובה, כי ההשפעה
הזאת עלולה לגרום להפרעות קצב."
. ב-7002 יצאה
פוסט: מחקר טהור
NIH
לפוסט-דוקטורט במעבדות ה-
NIH
בבולטימור. למה דווקא שם? "כי ב-
אתה עובד עם האנשים הכי מקצועיים -
בעלי דוקטורט ומעלה. זה בעצם מחקר
טהור, שבו אתה לומד המון מהמון אנשים.
ועוד יתרון - לא צריך להגיש בקשות
), כי כל המימון פנימי.
grants
למענקים (
ובאמת, היו לי שם הספקים טובים מאוד -
תוך שש שנים פרסמתי כעשרים מאמרים."
התלבטה
NIH
. בהגיעה ל-
סינכרוניזציה
יעל בעניין נושא המחקר - "חשבתי
על תאי שלד, אבל בחרתי בתאי לב.
התכוונתי לחקור תאים של חדר הלב, אבל
כשנתקלתי בתאי קוצב שפועמים באופן
סינכרוני זה פשוט הגניב אותי." כאן היה
י, אחר כך
ִ
הכיוון הפוך - קודם מחקר ניסוי
היא גילתה,
NIH
מודלים תיאורטיים. ב-
לראשונה, שתאי הלב מייצרים אנרגיה
כמו כל תא אחר בגוף. "ההשערה עד
אז היתה שתאי לב לא מייצרים בעצמם
כמות גדולה של אנרגיה, ורק 'מגייסים'
אנרגיה מבחוץ. בניסוי שלנו חסמנו להם
את הגישה לאותה אנרגיה חיצונית, וגילינו
שהם ממשיכים לתפקד כרגיל. המסקנה
היתה שהם מייצרים אנרגיה בעצמם, כלומר
במיטוכונדריה, וכעת נותר לנו לאמת את זה
באופן ניסויי. ובאמת, באמצעים פלורוסנטיים
הצלחנו להראות שיש בהם מיטוכונדריה
צפופה ומשמעותית מאוד."
. בשלב הבא בנו יעל
בחזרה לתיאוריה
ועמיתיה מודל מתמטי המתאר את תהליכי
בקרת אנרגיה בתא - מנגנון הכולל את
הממברנה, הסידן התוך-תאי והמיטוכונדריה
- ומסביר גם את הפגיעה בתיפקוד הלב.
"גילינו שלתאי הקוצב יש מנגנון בקרה
יחודי המכוון את ייצור האנרגיה בהתאמה
לדרישה.
. מהרגע שנסעה לפוסט-דוקטורט,
הביתה
היא אומרת, היה לה ברור שלא תישאר
לחיות שם. "היו כמובן הצעות מפתות,
אבל זאת לא היתה אופציה מבחינתי. יש
ישראלים רבים שרוצים לחזור אבל אין
להם לאן, מבחינה מקצועית. לכן חשוב
לפתוח כאן יותר אפשרויות למדענים אחרי
פוסט-דוקטורט, ובקיצור - להוסיף תקנים."
. אם בעבר חקרה יעל
מהקוצב לעליה
את רמת התא הבודד, כיום היא חוקרת את
הרקמה כולה. "תאי העליה דומים לתאי
הקוצב גם מבחינת תיפקודים אנרגטיים,
ולכן אני רוצה להתמקד בהם."
. "אנחנו רגילים לדבר על
הלב זוכר
קצב הלב כאילו לכל אדם יש קצב קבוע
במנוחה, וזה לא נכון. הקצב משתנה
heart rate
ממש מפעימה לפעימה (
), וכך הוא שומר על 'גמישות
variability
קצב' תמידית, במטרה לשמר רמה גבוהה
של מורכבות ושל זיכרון. במילים אחרות, גם
כשהוא במנוחה הוא מתרגל מצבי מצוקה,
ולכן הוא מגביר ומאט את הקצב שלו אפילו
אם אנחנו במצב סטטי לגמרי. זה בעצם
המנגנון שאני חוקרת.
. כאמור, הראיון עמה מתקיים
נחיתה
בשבוע שבו היא נוחתת בישראל, ולפניה
עבודה רבה - "בעיקר להקים מעבדה
ולאסוף סטודנטים. זה לא פשוט, כי אני
זקוקה לסטודנטים עם רקע משולב - ניסויי
ותיאורטי, הנדסי ומדעי. אבל זאת הרי אחת
הסיבות העיקריות לכך שחזרתי לטכניון
- העובדה שיש כאן פוטנציאל אינסופי
לשיתופי פעולה עם רופאים, מהנדסים
ומדענים מתחומים שונים."
היברידית
"מנועים ביולוגיים עם %07 נצילות?
זה הדהים אותי!" פרופסור-משנה יעל יניב
Biomedical Engineering
בכנס 4102
