ראיון עם פרופסור-משנה יעל יניב מתקיים
בשבוע שבו היא נוחתת בארץ, ימים ספורים
לפני שתתחיל בעבודתה כחברת-סגל בפקולטה
להנדסה ביו-רפואית בטכניון. היא יכלה לקבל פטור
מהוראה בשנה הראשונה כאן, אבל ויתרה עליו - "כי
חשוב לי להיות בקשר עם הסטודנטים, לעניין אותם
בתחום שלי, ואולי להצליח לגייס סטודנטים טובים
שיעשו אצלי תואר שני ושלישי."
. ההתמחות שלה היא אנרגטיקה
אנרגטיקה
ואלקטרו-פיזיולוגיה של תאי קוצב בלב. מה זאת
אומרת? "אני חוקרת את מנגנוני ייצור האנרגיה בלב
ואת השפעתם על קצב הלב ועל יכולתו הכיווצית,
וכל זה תוך התמקדות בביו-פיזיקה של תאי הקוצב
הראשי."
. עבודת המחקר הזאת משלבת
תיאוריה/ניסוי
תיאוריה ומחקר ניסויי, וכוללת "שימוש במודלים
מתמטיים וכימות של הפעילות החשמלית, הביו-פיזית
והביו-כימית."
. הנטיות ההנדסיות ניכרו בה כבר
מנועים ביולוגיים
כילדה קטנה, כשהרכיבה כלי רכב ממונעים מלגו.
לטכניון הגיעה לראשונה כתיכוניסטית בגיל 41,
ובגיל 71 כבר החלה תואר ראשון כפול - בהנדסת
מכונות ובהנדסת חשמל. לתחום האנרגטיקה בעולם
הביולוגיה התוודעה בקורס של פרופסור אמיר
לנדסברג. "הוא דיבר שם על מנועים ביולוגיים עם
%07 נצילות, וזה הדהים אותי!"
. תוך חמש
מאסטר: הפרעות במכניקת השריר
שנים היא סיימה את שני התארים הראשונים, ולמדה
במקביל תואר שני. "עבודת המאסטר שלי, בהנחיית
הפרופסורים רפי סיון ואמיר לנדסברג, התמקדה
במודלים תיאורטיים של המכניקה של שריר הלב.
במחקר הזה, שהיה המשך לעבודת הדוקטורט של
ד"ר כרמית לוי (דוקטורנטית של פרופסור לנדסברג),
חקרנו את ייצור בקרת ההתכווצות על ידי שימוש
בסיבי שריר לב. אלה מחקרים עם השלכות יישומיות
משמעותיות, כי ברגע שאנחנו מבינים מדוע נגרמות
הפרעות במכניקה ובתהליכי אדפטציה בשריר, אנחנו
יכולים לחשוב על דרכים לתקן אותן."
.
דוקטורט: מפגיעה מכנית להפרעה תפקודית
עם סיום התואר השני ב-3002 החלה יעל דוקטורט
במקביל לשירותה הצבאי באחד ממכוני המחקר
בצפון הארץ. "בדוקטורט חקרתי את הקשר הסיבתי
בין הפרעות לב לשיבושים מכניים בתאים. במחלת
לב נוצרות צלקות ברקמת הלב ושינוים בגיאומטריה,
ובקיצור - רקמת הלב מפסיקה להיות הומוגנית.
השיבוש המכני הזה גורם להפרעות תיפקודיות בלב,
20
"מודל תיאורטי טוב חוסך הרבה
,
פרופסור-משנה יעל יניב
ניסויים."
מומחית באנרגטיקה של שריר הלב,
מלהטטת בין תיאוריה לניסוי
ה
"קצב הלב משתנה ממש מפעימה לפעימה, כדי לשמר רמה גבוהה של מורכבות
ושל זיכרון." פרופסור-משנה יניב במעבדה
בתרשים: התהליכים התוך-תאיים המשתתפים בבקרה על קצב הלב ועל ייצור
האנרגיה בתאי קוצב. הסידן ומנגנוני הפוספורילציה מקשרים בין המיטוכונדריה
למאגרים הפנימים ולתעלות ולמשחלפים שעל גבי הממברנה
מחקרים
אנשים/
