Page 24 - מגזין הטכניון | חורף 2009

®
בעקב ו ת הסדק הא י ט י
מחקר טכניוני חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת
, שובר כמה מוסכמות מקובלות בתחום שלNature
שברים בחומר.
במחקר, שנערך בפקולטה להנדסת חומרים, נבחנו
שברים בחומרים חד-גבישיים פריכים - חומרים דוגמת
סיליקון, שתכונותיהם תלויות בכיוון הסידור הגבישי.
באמצעות שיטות ניסוי חדישות שפיתחו פרופסור
דב שרמן והסטודנטים שלו, הוברר כי סדקים בחומרים
אלה יכולים להתקדם במהירות נמוכה, וכי במצב זה
)התקדמות במהירות נמוכה(, פני השטח שלהם
מאופיינים בהפרעות משמעותיות. התוצאה היא סדק
בלתי יציב, כלומר סדק שפני השטח שלו אינם חלקים.
ממצאים אלו סותרים את ההנחה המקובלת, שסדקים
איטיים הם יציבים, וסדקים מהירים אינם יציבים.
הנושא נבחן על ידי צוות מחקר בינלאומי שכלל
מדענים מאירופה, מארה"ב ומישראל. פרופסור שרמן
מסביר כי בניגוד לחומרים דוגמת זכוכית )חומרים
איזוטרופיים(, שבהם ניתן לנבא את מסלול הסדק,
בחומרים חד-גבישיים עדיין קשה מאוד לחזות כיצד
יתפתח הסדק. זאת משום שמסלולו תלוי הן בסידור
הגבישי והן במהירות הסדק. חישובים אטומיסטיים,
בשיטות חישוב חדשניות, מראים שההפרעות מתחילות
מפגם בקנה מידה אטומי. חישובים אלה מאפשרים
לנבא במידה מרשימה של דיוק את ההפרעות הגדולות
יחסית )בקנה מידה מיקרוני( בתוואי הסדק האיטי.
ת מ ו נ ת מ י ק ר ו ס ק ו פ ק ו נ פ ו ק א ל י ש ל א י - י צ י ב ו ת ש ל ס ד ק א י ט י ב ס י ל י ק ו ן ע ל ג ב י
, כ ו ל ל ת י א ו ר ש ל מ ה י ר ו ת ה ס ד ק ו מ נ ג נ ו נ י ה ת ק ד מ ו ת > 1 1 2 < מ י ש ו ר } 1 1 1 { ב כ ו ו ן
ה ס ד ק ו ע צ י ר ת ו .
( ש ל ת ח י ל ת ה א י - י צ י ב ו ת . A FM מ י מ י ן ל מ ע ל ה : ת מ ו נ ת מ י ק ר ו ס ק ו פ כ ו ח א ט ו מ י )
ב א מ צ ע ל מ ע ל ה : ס י מ ו ל צ י ו ת א ט ו מ י ס ט י ו ת ש ל ה פ ר ע ה ז ו . מ ש מ א ל ל מ ע ל ה :
מ ס ג ר ת ל ה ע מ ס ת ה ד ג ם .
. N a t u r e 2 0 0 8 מ ת ו ך
חוקרי הפקולטה לרפואה של הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם,
פרופסור קרל סקורצקי וד"ר מתי צוקרמן, פיתחו מודל ניסוי שבו
תאים סרטניים שבודדו מחולת סרטן השחלות יצרו גידול סרטני
ברקמה אנושית בעכבר המדמה התפתחות סרטן השחלות בגוף
האדם. מקורה של הרקמה האנושית הוא בהתמיינות תאי גזע
עובריים מאדם בעכברים, והיא תומכת גם בגידול של תאי סרטן
מאדם שאינם מסוגלים לגדול ישירות בעכברים.
"גישה חדשה שהולכת ומתפתחת לטיפול במחלת הסרטן, דוגלת
בהתאמה אישית-פרטנית של הטיפול לסוג הסרטן ממנו סובל
החולה", מסבירה ד"ר צוקרמן. "אחד המכשולים העיקריים בפיתוח
גישה מסוג זה הוא העדר מערכות מודל לניסויים פרה-קליניים,
שבהם ניתן לגדל את תאי הסרטן של החולה באופן המדמה גידול
סרטני בגוף האדם כדי לבדוק את רגישותו של הגידול לטיפול
מסוים".
המודל החדשני מבוסס על שימוש בתאי גזע עובריים, שהם
התאים הבלתי ממוינים בעובר, מהם מתפתחים סוגים שונים של
תאים ורקמות המרכיבים את גוף האדם. כאשר מזריקים תאי גזע
עובריים לעכברים, הם מתמיינים ויוצרים רקמה הנקראת טרטומה,
המורכבת מתערובת של רקמות שונות ממקור אנושי. גידול סרטני
הגדל בתוך רקמה שכזו "נהנה" ממגוון רחב של סוגי רקמות
שתומכות בהתפתחותו וכן מאספקת דם שמתבצעת גם בתיווכם
של כלי דם ממקור אנושי.
למעשה, הניסוי מתבצע בעכבר אבל תוצאותיו מהימנות יותר
ודומות יותר לניסוי קליני באדם. השימוש במודל זה מאפשר
לבחון את השפעותיהם של טיפולים שונים על גידולים סרטניים
ואת תופעות הלוואי שלהם על רקמות בריאות.
המחקר נעשה במסגרת עבודה לתואר מגיסטר של מר אהוד כץ
בהנחיית ד"ר צוקרמן ופרופסור סקורצקי, שבודד ואפיין
תת-אוכלוסיות שונות של תאי סרטן שחלות מחולה אחת,
המשקפות את מגוון התכונות של סרטן השחלות של חולות שונות.
יתר על כן, מודל הניסוי החדשני המדמה גידולים סרטניים ברקמה
אנושית חשף את נוכחותם של תאי אב סרטניים בסרטן השחלות
שהם כנראה היעד החשוב ביותר להכחדה בטיפול אנטי סרטני.
,Clinical Cancer Research המחקר, שהופיע בגיליון ינואר של
מדגיש במיוחד את חשיבותה של הסביבה התאית, שבה מתפתח
הגידול הסרטני במודל, לפיתוחם של טיפולים אנטי-סרטניים
ולהמשך פיתוחה של רפואה אנטי-סרטנית פרטנית.
מו דל חדשנ י לד ימו י התפתחות סרטנ ית בג וף האדם
ה מ ו ד ל ה ח ד ש , ש פ ו ת ח ב פ ק ו ל ט ה ל ר פ ו א ה , מ א פ ש ר
ל ב ח ו ן כ ב ר ב ש ל ב ה פ ר ה - ק ל י נ י א ת י ע י ל ו ת ו ש ל ט י פ ו ל
ה א נ ט י - ס ר ט נ י ב ה ת א מ ה א י ש י ת - פ ר ט נ י ת