Page 28 - מגזין הטכניון | חורף 2009

"קשרי אקדמיה-תעשיה
הם עובדה קי ימת"
בפקולטה להנדסת חשמל נערך יום עיון על מעבר טכנולוגיה
מהאקדמיה לתעשיה. רוב הדוברים הסכימו כי הבעיה מתחילה
כשחוקרים מהאקדמיה מנסים לקיים שיתוף פעולה עם עולם
התעשייה, השונה לחלוטין מהאקדמיה. ראשית, חוקרים באקדמיה
מפרסמים את עצמם במאמרים מדעיים - העומדים בניגוד
לסודיות המאפיינת חברות מסחריות; שנית, החוקר האקדמאי
מחפש פתרונות חדשניים ו"יפים", ואילו אצל התעשיין הזמן הוא
מרכיב מרכזי. ואלה רק שתי דוגמאות לפער בין שני העולמות.
,Given Imaging Israel רפי נווה, סגן נשיא פיתוח ומחקר בחברת
התייחס גם הוא לפער הזה. "כשאתה חי בעולם המחקר, הבעיה
היא המעניינת אותך. כשהגעת לפתרון, העניין שלך נגמר - בעוד
שעבור המהנדסים הוא רק מתחיל. בעיה אחרת היא היכולת
לסגור עסקה - לפעמים בא מישהו מהאקדמיה עם רעיון ממש
טוב, אבל הוא לא רוצה לגלות מהו, כדי שלא יגנבו לו את ההמצאה.”
ובכל זאת - קשרי תעשייה-אקדמיה הם עובדה קיימת. נווה הסביר
כי בוגרי האקדמיה עצמם מייצגים משאב חשוב במשק הישראלי
- בעולם התעשייה היום, בערך שני-שליש מהעובדים יכולים
להתגאות בתואר אקדמי. נווה ציין כי אינטל, למשל, לא היתה
ממקמת סניף בחיפה אילולא הטכניון, שסיפק אפשרות לשיתופי
פעולה וכוח-אדם איכותי.
מ א ת ר ו ע י צ ז נ ה
ב-6 בינואר התקיים בפקולטה לרפואה
ע"ש רפפורט יום העיון השנתי בהיסטוריה
של מדעי הנוירולוגיה. סדרת ימי העיון
היא יוזמה של פרופסור משה פיינסוד,
חבר הפקולטה, המזמין מדי שנה מגוון
רחב של מרצים - אמנים, רופאים, מדענים,
סופרים ומלחינים - כדי לעמוד על ביטוייה
השונים של הפעילות המוחית. ואכן, מאז
יום העיון הראשון בסדרה, שנערך לפני
שבע שנים, מתמלא אולם רות מדי שנה
בקהל מגוון ותאב דעת.
פרופסור פיינסוד, בעבר מנהל המחלקה
לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי רמב"ם,
סיפר על השגיו של המנתח הצרפתי לארה
(, שאיבחן, בזמן המלחמות Larrey )
הנפוליאוניות, מקרים שונים של פגיעה
מוחית. לארה הצליח למפות את מרכז
הדיבור במוח, אך "פוליטיקה במדע" מנעה
ממנו ואחרים את פרסום הממצאים
ועיכבה את גילוי המרכז בעשרות שנים.
פרופסור אליעזר ויצטום מאוניברסיטת
בן גוריון דיבר על המאפיינים הפרנואידים
בדמויותיהם של הורדוס, לנין וסדאם
חוסיין. מרצים נוספים: המלחינה אלה
בלוך-שריף, פרופסור דניאל הרשקוביץ
שדן ב"חידוד המוח" על ידי מתמטיקה
ותלמוד, פרופסור אשל בן יעקב וד"ר איתי
ברוכי שסיפרו על שילוב רקמה עצבית
ומחשב, ואלוף )מיל'( אורי שגיא שדיבר
על "מודעות וידיעה".
ד"ר רן ברקאי, מאוניברסיטת תל אביב,
הלין על "רצח האופי" שעושה התרבות
המערבית לאדם הניאנדרתלי בסרטים,
בספרות )"שבט דוב המערות"( ואפילו
במחקר האקדמי. לדבריו, כדי להסביר את
היעלמותו של האדם הניאנדרתלי מניחה
התרבות המערבית כי הוא היה יצור קופי,
מכוער, טיפש ופרימיטיבי, ולכן הפסיד
לאדם המודרני בקרבות שנתגלעו ביניהם
לכאורה. למעשה, טען ד"ר ברקאי, אין שום
הוכחה למפגש בין שתי האוכלוסיות הללו
- הניאנדרתלית )שהיתה בכלל ג'ינג'ית,
ובעלת מוח גדול יותר בנפחו לפי
הממצאים הקיימים( והמודרנית.
ד"ר יוסי לשם, מהמחלקה לזואולוגיה
באוניברסיטת תל אביב, סקר בהרצאה
מרתקת את חקר מנגנוני הנדידה של
הציפורים, ויישומיהם של הממצאים
לצרכים שונים - הפחתה דרסטית של
התנגשויות בין ציפורים למטוסי חיל
האוויר, לדוגמה. המחקר של ד"ר לשם
מבוסס על מאות טיסות בדאון ממונע, על
שימוש בתחנת מכ"ם הממוקמת בלטרון,
חדישות. ד"ר לשם הצביע GPS ועל מערכות
על המורכבות שבמנגנוני הניווט של
הציפורים, המבוססים על רגישות לשדה
המגנטי, על "קריאה" של מיקום השמש
והכוכבים, ועוד.
את יום העיון סיכם מאיר שלו בהרצאתו
על "ביקוריה הנדירים של המוזה."
ה ו ר ד ו ס , ל נ י ן ו האדם ה נ י א נ ד רתל י נ פ גש י ם ב י ו ם ע י ו ן
®
פרופסור משה פיינסוד