ר פ ו אה
ד ו ם נ ש י מ ה ב ש י נ ה :
מס ו כ ן , אבל לא ל ז ק נ י ם
תסמונת דום נשימה בשינה אינה מהווה
גורם תמותה בקרב זקנים. כך עולה
ממחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע"ש
רות וברוך רפפורט על ידי פרופסור פרץ
לביא וד"ר לינה לביא.
כיום ידוע שהפרעות נשימה בשינה
מגבירות משמעותית את הסבירות ללקות
במחלות לב וכלי דם, וכך מעלות את
סיכויי התמותה - בעיקר בקרב אנשים
כבדי משקל.
הפרעות אלו, הקיימות אצל כ-%01 מן
הגברים ועד %5 מהנשים, נפוצות יותר
בקרב זקנים.
פרופסור פרץ לביא, שהשתתף לאחרונה
בכינוס האגודה האירופית לחקר השינה
בגלזגו, הציג את הממצאים המפתיעים
העולים מן המחקר. מתברר שבניגוד
לשאר האוכלוסייה, התסמונת האמורה
אינה קטלנית כאשר מדובר בזקנים.
במחקר, שנערך במעבדה לחקר תסמונת
דום נשימה בשינה על שם לויד ריגלר
בפקולטה לרפואה של הטכניון, נבדקו
שיעורי התמותה בקרב זקנים הסובלים
מהתסמונת בהשוואה לשיעורי התמותה
באוכלוסיית הזקנים הכללית.
התוצאות: במהלך ארבע וחצי שנים נפטרו
65 מתוך 116 זקנים הסובלים מהפרעות
נשימה בשינה - שיעור תמותה שהינו
נמוך משיעור התמותה באוכלוסיה
הכללית. כאשר בחנו החוקרים את שיעורי
התמותה בקרב זקנים הסובלים מדרגות
שונות של ההפרעה )קשה, בינונית, קלה(,
נמצא כי בקבוצה "הבינונית" נרשם שיעור
התמותה הנמוך ביותר - כשליש מהנתון
המקביל באוכלוסייה הכללית.
מנגנוני הסתגלות
החוקרים מסבירים כי ממצאי המחקר
מחזקים השערה שכבר עלתה במחקרים
קודמים, לפיה תסמונת דום נשימה בשינה
מפעילה אצל האדם הזקן מנגנוני
הסתגלות.
ש י פ ו ר הט י פ ו ל הכ י מ ו תרפ י
צוות מחקר בראשות פרופסור משה
פליגלמן מהטכניון פיתח שיטת טיפול
חדשנית, המיועדת לחולים המיועדים
לצינתור או לניתוח מעקפים אך אינם
יכולים לעמוד בניתוח כזה. השיטה
החדשה מעודדת את הגוף לייצר כלי דם
חדשים, שיעקפו את העורקים החסומים
וישפרו את אספקת הדם לאברים כגון
רגליים ולב.
המחקר הבסיסי בוצע בחיפה, וכעת נערך
מחקר על חולים הסובלים מטרשת
העורקים בעורקי הרגליים. טרשת
העורקים גורמת להתעבות דופן העורק
ולסתימתו ההדרגתית. הפתרון הקיים
למחלה זו הוא טיפול בתרופות, התערבות
באמצעות צנתור, או ניתוח מעקפים
הכולל הוצאה של עורק או וריד ממקום
כלשהו בגוף והשתלתו כעורק חליפי.
פרופסור פליגלמן, חבר סגל בפקולטה
לרפואה ע"ש רפפורט, הוא מנהל מערך
האישפוז הקרדיולוגי במרכז הרפואי
"כרמל". את שיטת הטיפול החדשה הוא
פיתח יחד עם עמיתו, פרופסור בזיל
לואיס. השניים החלו במחקר האמור
לפני שמונה שנים, במסגרת חברת
,
MGVS
הביוטכנולוגיה שהקימו -
הפועלת במסגרת המרכז הרפואי כרמל.
לעק ו ף את נ י ת ו ח המעקפ י ם
פיתוחם של הטיפולים הכימותרפיים
בסרטן חולל מהפכה בתחום המאבק
במחלה. עם זאת, לכימותרפיה מגבלות
מסוימות, ביניהן התפתחות מחודשת
של הגידול הסרטני במהלך הטיפול
ולאחריו.
מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת
שופך אור על תהליך זה.
Cancer Cell
את המאמר פרסמו ד"ר יובל שקד
מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט
בטכניון, מדריכו לשעבר ד"ר רוברט קרבל
מאוניברסיטת טורונטו, וחוקרים נוספים
מסלון קטרינג )ניו-יורק, ארה"ב(, מהמוסד
האירופי לסרטן )מילנו, איטליה(,
ומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד.
החוקרים מסבירים כי טיפולים
כימותרפיים מסוימים גורמים לגופו של
החולה לייצור-מחדש של כלי דם באיזור
הסרטן, וכך בעצם מסייעים לגידול
להשתקם.
ד"ר שקד ועמיתיו מציעים אחת
מהדרכים למניעת תהליך זה על ידי
שילוב הטיפול הכימותרפי עם תרופות
הפוגעות בכלי הדם באזור הסרטן. כך,
, מעצימות
AVASTIN
תרופות אלו, למשל
למעשה את יעילותו של הטיפול
הכימותרפי ומונעות את התחדשות
הגידול. עם זאת, החוקרים מדגישים כי
יעילותן של תרופות אלה תלויה בסוג
הטיפול הכימותרפי.