Page 9 - מגזין הטכניון | דצמבר המופלא

נובל
פרס
π
¨פרופסור דוד ברנדון
שהנחה את שכטמן בדוקטורט
המנחה
היא תצפית ±π∏≤ באפריל∏≠התצפית של דני ב
מפני שהוא הראשון שראה את הסימטריה ¨ היסטורית
בשביל תצפית כזאת נדרשה Æßאסורהßהמחומשת ה
מכיוון שאי Æהטיה של אלומת האלקטרונים במיקרוסקופ
הוא היטה ¨ מבחינה טכנית ¨אפשר להטות את האלומה
וכך היה לאדם הראשון שראה סימטריה ¨את הדגם
¢Æמחומשת בגביש
פרופסור ברנדון המשיך לעקוב אחר תלמידו במרוצת
Æ ושמר על קשר הדוק איתו ועם ציפי אשתו¨השנים
אחרי שהשלים Æ באנגליה ±π≥μ דוד ברנדון נולד בשנת
את לימודי התואר הראשון הוא המשיך לדוקטורט
בתחום ¨ק נאטינגß בהנחייתו של ג ¨ßבקיימברידג
הוא קיבל תואר ±πμπ≠ בÆמיקרוסקופיית אלקטרונים
בתחום מיקרוסקופיית אלקטרונים של ¨ר במטלורגיה¢ד
¨באותו שלב רציתי לעלות לישראל¢ Æשכבות חומר דקות
שבמסגרתה ¨ונשיא הטכניון הציע לי משרה בטכניון
לצערי הטכניון לא Æאביא לכאן מיקרוסקופ אלקטרונים
¢Æ כחבר סגלß ולפיכך נשארתי בקיימברידג¨השיג תקציב
שם חקר נזקי קרינה ¨ נבהß עבר ברנדון לז±π∂≥≠ ב
ובשנים הבאות המשיך לבדוק אפשרויות ¨רדיואקטיבית
Æ ג והאוניברסיטה העברית¢ ביניהן קמ ¨תעסוקה בישראל
±π∂∂≠ ב≠ והפעם¨בסופו של דבר הוא בחר בטכניון
Æ הוא קיבל תקציב לרכישת מיקרוסקופ אלקטרונים≠
¨ שהיה בפקולטה להנדסת מכונות¨פרופסור סול בודנר
Æהציע לו להקים מחלקה להנדסת חומרים
ובימי מלחמת ששת הימים ¨±π∂∑≠המיקרוסקופ הגיע ב¢
מטוסי האויב הפציצו אז את אזור ≠ הקמנו מיגון עבורו
למרבה השמחה Æ וחששנו שגם הטכניון ייפגע¨ המפרץ
¢Æזה לא קרה
וברנדון עמל ¨הרכבת המיקרוסקופ היתה אתגר מורכב
¨עליו יחד עם המשתלמים הראשונים שלו בטכניון
רציתי ששכטמן יעבוד על סגסוגות ¢ Æביניהם דני שכטמן
¨ על לטורבינות≠ סגסוגות≠ המיועדות לתעשיית התעופה
¨ לצערי לא קיבלנו מימוןÆוסגסוגות טיטניום לגוף המטוס
¢Æובכל זאת דני עבד על סגסוגות טיטניום
דוקטורט במעבדות חיל האוויר ≠שכטמן יצא לפוסט
וכשחזר הצטרף כאיש סגל למחלקה ¨האמריקאי
Æלהנדסת חומרים והפך לעמיתו של פרופסור ברנדון
ברנדון מאמין ששכטמן עשה את הדבר הנכון כאשר
ון כאהן לכתיבת ß אילן בלך וג¨ את דניס גרטיאס¨¢גייס¢
≠ על כך © ±π∏¥≠המאמר ההיסטורי שהתפרסם ב
המאמר הזה היה תוצאה של שיתוף ¢ Æ®בעמודים הבאים
שראה את מה שאיש ¨ פעולה נכון ואפקטיבי בין שכטמן
Æ בלך וגרטיאס ¨ לבין כאהן ¨לא ראה לפניו
¨האנשים האלה הם חוליות חשובות בדרך ארוכה ¢
¨בשרשרת מדענים שבחנו היבטים שונים בגבישים
¨ רנגנטאןÆבריצוף לא מחזורי ובסימטריות סיבוביות
גם הוא דמות ¨ßשהיה דוקטורנט שלי בקמברידג
חשוב לציין גם את אלן מקיי Æחשובה בשרשרת הזאת
שלו ßתרגוםß שעסק בריצוף פנרוז וב¨ הבריטי® Mackay©
Æלשלושה ממדים
¨±π∏± באפריל¥≠ מקיי פרסם מאמר חשוב בנושא ב¢
ובעצם רוב הקהילה המדעית ≠ אבל איש מאיתנו
כי הוא פורסם בברית ¨ לא ידע על המאמר≠ במערב
¢ÆSoviet Crystallography המועצות בכתב העת
≠ ¢פתית השלג המחומש ¢ העוסק ב¨ המאמר של מקיי
¨¢פתית השלג המשושה¢ ¨מחווה לספרו של יוהן קפלר
את התעלומה ¨ בין השאר¨ הוא ניסיון להסביר≠ ±∂±±≠מ
מחזורי של ≠ סוגיית הריצוף הלא∫ של אריחי פנרוז
¢סריג≠קוואזי¢ מקיי השתמש במונחÆהמרחב
והציג מודל תלת ממדי של גביש בעל ® quasi-lattice©
Æ®ולא אינסופית© או מוגבלת¨ סימטריה מחומשת מקומית
אמת ומדע
אבל המינוח הזה ¨ßאמיתות מדעיות ß נהוג לדבר על¢
≠ ßהארה ß נכון שיש בחיי המדען רגעים של Æמבלבל
כלומר תובנה המבהירה עוד משהו באשר לעולם
במקרים Æ ובעצם מקרבת בין המדע למציאות¨החומרי
אלה תובנות שעולות בנו אחרי שהן רבצו זמן מה ¨ רבים
Æמודע שלנו≠בתת
ª האלה הן אבני הדרך של הקידמה המדעיתßהארותßה¢
אבל אם אנחנו מצפים למודל כלשהו שיהווה אמת
כי אין ≠ אנחנו משלים את עצמנו ¨מדעית אבסולוטית
מחזוריים ≠ תגלית הגבישים הקוואזיÆמודל מדעי מושלם
הגביש שקדם ≠מושלמותו של מודל≠הוכיחה את אי
חשיבותה אינה בכך שהיא Æלה ושלל את אפשרותה
אלא בהיותה צעד נוסף בצמצום הפער בין ¨ßהאמתß
¢Æהמדע למציאות החומרית שהוא מנסה להסביר
¢