נובל
פרס
±±
בשבוע נובל בשטוקהולם דיברתי לא רק על מדע. דיברתי גם על יזמות, בשורה
של מפגשים עם ראשי המשק והכלכלה השוודים, ודיברתי גם על חינוך.
אחת השאלות שמעניינות אותי זה שנים עוסקת בעתיד של נכדי וניני. באיזה עולם
הם יחיו וכיצד ייראה עולם זה בעוד חמישים ומאה שנה. התחזית שלי קודרת למדי;
שאלות המתעוררות כיום בנוגע למקורות אנרגיה, מזון ותעסוקה לאוכלוסייה
הגדלה במהירות באזורים צפופים ועניים ייהפכו לבעיות קיומיות בעתיד.
מה יקרה כשייפסק השגשוג? עלולות להתפתח מלחמות שבטיות על שליטה
במשאבים המידלדלים, להתפרק מדינות מלאכותיות ולהיווצר גלי הגירה בלתי
נשלטים אל המדינות העשירות. המדינות המתועשות לא יעמדו בלחץ, והכאוס יהיה
בלתי נשלט. זה נשמע דמיוני? התהליך כבר החל.
הפתרון לבעיה עולמית זו נמצא אצלנו, בישראל, בשפע, והוא יזמות טכנולוגית.
אנחנו לא אור לגויים, אבל ישראל יכולה לשמש מודל לחיקוי למי שמוכן ללמוד.
מדינות שיעודדו את הדור הצעיר ליזמות, תוך פיתוח ופיקוח על כלכלת שוק חופשי,
הן שישרדו בעולם עם אוצרות טבע מתכלים.
לכן, יש להתחיל בעידוד היזמות בקרב הצעירים המשכילים שלנו. הם יקימו חברות,
יפתחו טכנולוגיות, יעסיקו עובדים רבים ויהוו מודל לחיקוי לדורות הבאים. באחרונה
שמעתי ממנהלת בית ספר יסודי על פעילות התנדבותית נפלאה של חברת אינטל
בבית ספרה. מתנדבים מעובדי אינטל מלמדים את התלמידים הצעירים ומתגברים
את המורים בהוראת מקצועות הליבה. שיאה של הפעילות ההתנדבותית הוא ביקור
במשרדי החברה. התלמידים הנלהבים שאלו בתום הביקור: ”מה עלי לעשות כדי
להיות בעתיד עובד אינטל?"
התחזית שלי אכן קודרת למדי, אך בידינו להקדים תרופה למכה - והתרופה הזו
נמצאת בחינוך כבר מגיל צעיר ובעידוד היזמות בקרב הדור הצעיר המשכיל. הברק
בעיניהם קיים. עלינו לדאוג שלא יכבה.
TheMarker
הרשימה, מאת פרופסור שכטמן, התפרסמה ב-03 בדצמבר 1102 בעיתון
המפתח לשגשוג
≠
יזמות טכנולוגית
עומד לנגד עיני“
”עתיד נכדי
50...,12,13,14,15,16,17,18,19,20,21 2,3,4,5,6,7,8,9,10,...1