נובל
פרס
±≤
פריצת דרך
מרילנד
¨
שבתון במכון התקנים האמריקאי
¨
הגיע דני שכטמן
¨±π∏≤
באפריל
∏ ¨
בוקרו של יום חמישי
לעבודתו במעבדה של מכון התקנים האמריקאי
¨
כרגיל
שנה קודם לכן הוא החל את השבתון שלו
Æ®
NBS
©
Æ
בהזמנתו של פרופסור ג‘ון כאהן
¨
במכון
האם המדע
¢
באותו בוקר רגיל לכאורה התנוססה הכותרת
מעל אחת הכתבות בגיליון החדש של
¢ø
מאפשר נסים
עורך המגזין לא ידע דבר על
Æ
New Scientist
כתב העת
ª
התגלית המדעית ההיסטורית הצפויה להתרחש באותו יום
המאמר לא עסק במתכות
≠
כמובן
¨
זה היה רק צירוף מקרים
ובמיקרוסקופיית אלקטרונים אלא ביחסיו של הממסד
Æ
הקתולי עם הקהילה המדעית
על התגלית ההיסטורית שתתרחש
¨
כמובן
¨
גם שכטמן לא ידע
הוא רכן מעל מיקרוסקופ
Æ
במעבדתו בדקות הבאות
Æ
מגנזיום שהכין
≠
האלקטרונים וצפה בסגסוגת אלומיניום
ספר את הנקודות
¨
הוא הסתכל שוב
Æ
משהו שם היה מוזר
והמספר
¨
שראה בהיקף של מעגל דיפרקציית האלקטרונים
שכטמן המופתע מיהר לרשום ביומן המחקר
Æ
נשאר כשהיה
Æ“
øøø
” ∫
שלו
“Æ
”אין חיה כזאת
∫
ובלבו הוא אמר
שתומצתה בהערה הלקונית
¨
שכטמן ידע היטב שאותה תצפית
Æ
פירושה מהפיכה בעולם הקריסטלוגרפיה
¨
øøø
הוא ידע שזה עתה הוא ראה את הבלתי
¨
במילים אחרות
Æ
אפשרי
”ידעתי שהתצפיות שלי
ø
האם המדע מאפשר נסים
¨
ובכן
טראורינג
≠
“ אמר שכטמן לכתב ”הארץ“ אסף שטול
¨
בסדר
Æ
בראיון שפורסם חודשים ספורים לפני זכייתו בפרס נובל
”ניסיתי להסביר את התופעה כשילוב של פגמים בחומר
ביצעתי לשם כך סדרת ניסויים
Æß
תאומים
ß
הנקראים
ב
∏ƥƱπ∏≤ ¨
יומן המחקר של פרופסור שכטמן
Æ
היום ההיסטורי