35 / 48
35
רעות צונאמי'
סוער
צונאמי, וכך לאפשר פינוי מוקדם של האוכלוסייה.
האתגר הבא, הסביר פרופסור שטיאסני בהרצאתו,
היה איתורם של אותם גלים אקוסטיים. מאחר שמדובר
בגלים נמוכים מאוד (כ-01 סנטימטרים) קשה לאתרם
מתוך גלי הרוח. עם זאת, ייחודם של גלים אלה בכך
שבניגוד לגלי הרוח, מהירותם ועוצמתם סמוך לקרקעית
נשמרות במהלך התנועה, ולכן ניתן למדוד אותם
באמצעות חיישנים תת-מימיים. באופן זה מאפשרים
גלים אלה התרעה אפקטיבית, לפחות במקרים שבהם
רעידת האדמה התרחשה הרחק מהחוף.
פרופסור שטיאסני, שערך את המחקר עם שלושה
סטודנטים שלו - ד"ר אוסמה קאדרי, הדוקטורנטית
גלי הנדין והמסטרנט ארז איוב - הסביר כי המודל
התיאורטי לוקח בחשבון את דחיסותם של מי הים.
"מאחר שדחיסותם של נוזלים היא שולית למדי, נהוג
לחקור גלים וזרמים בים מתוך הנחה שהמים הם בלתי-
דחיסים. כאן, כאמור, נלקחה בחשבון דחיסותם של
המים, והנחה זו הובילה לממצאים החדשים." פרופסור
שטיאסני מציין כי למודל האמור יש ערך נוסף: שיחזור
הפרמטרים השונים (משך, מיקום, גודל התזוזה וכו')
של רעידת האדמה שחוללה את הגלים.
במחקר אחר, שערכו פרופסור שטיאסני והסטודנט
יהושע טוביאס, נבדקה ההיתכנות לגלי צונאמי בחופי
ישראל. על פי המידע ההיסטורי שנאסף במחקר נערכו
כמה ניבויים. באחד מהם (המבוסס על זמן-חזרה של
אלף שנה) נמצא כי גלי צונאמי בחיפה יגיעו לגובה
08.1 מ', ובתל אביב לכ-02.1 מ'. "ראוי לציין כי ככל
שהולכים אחורה בזמן, המידע בנושא זה אינו מידע
מדעי מדויק אלא בעיקר תיעוד עממי של ארועים,"
המחקרים נמצאים באתר
מציין פרופסור שטיאסני.
. http://stiassnie.net. technionac.il