20 / 48
20
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
במדינת מהגרים כמו ישראל, קשיי שפה
עלולים להוביל לטעויות קשות ואף
לעלות בחיי אדם. תוכנית המתורגמנות
הקהילתית של בר-אילן תורמת לחיבור
בין אלה שאינם דוברים עברית לבין נושאי
התפקיד בשירותים הציבוריים, ובכך
מקדמת את השוויוניות בחברה הישראלית
ענת מזרחי
תרגום
מציל חיים
א
ישה הרה נכנסת לרופאת
המשפחה ומספרת לה על
חששהּ לאבד את מִשֹרתה.
הרופאה מפנה אותה בטעות
לוועדת ההפלות. איך דבר
כזה יכול לקרות? האישה,
עולה חדשה, התקשתה לבטא את עצמה
בעברית והרופאה שיערה את כוונתה -
והחטיאה. למרבה המזל, האישה קבעה ביקור
נוסף אצל רופאת המשפחה, והפעם הרופאה
נעזרה בשירותי המתורגמנות הרפואית של
עמותת "טנא בריאות". לתדהמתה הבינה
הרופאה, שהלקוחה שלה ניסתה להרות
במשך שנים רבות, והיא מייחלת לילד, וכן
-היא גם חוששת מפיטורין בעקבות ההיריון.
בישראל, מדינת הגירה, קשיי השפה אינם
יוצאי דופן ויש שליקויי התקשורת מובילים
לטיפול רפואי שגוי ואפילו להודאת סרק
בפשע. על רקע זה צומחת המתורגמנות
הקהילתית, תרגום חי, בזמן אמת, המחבר בין
נותני שירות במגזר הציבורי לבין פונים שאינם
דוברים את השפה השלטת ברמה המאפשרת
להם להתבטא היטב, להבין, ובעקבות כך
לקבל את הטיפול האיכותי שהם זכאים לו.
בישראל יש תחושה של
'נסתדר', נגיד כמה מילים
בערבית, נשתמש בילדי
הפונים לצורך התרגום, או
במנקה, ו'יהיה בסדר'
ד"ר מיכל שוסטר מהמחלקה לתרגום
ולחקר התרגום בבר-אילן מתמחה
במתורגמנות קהילתית ובכשירות תרבותית.
כשירות זו מגדירה את יכולתו של הפרט או
של הארגון לתקשר בצורה יעילה עם אנשים
מתרבויות שונות ולתת להם שירות איכותי.
לדברי ד"ר שוסטר, "זוהי מיומנות הבוחנת
את רגישותו של נותן השירות להבדלים
התרבותיים המתבטאים בהתנהגות האנשים,
וכן את הכלים שמספק הארגון כדי לגשר
על פערי התרבות ולאפשר תקשורת טובה
בין נותן השירות למקבל". במילים אחרות,
המתורגמנות הקהילתית היא אחד הכלים
המאפשרים ליצור שוויון בין בני האדם.
נגיד כמה מילים בערבית
ויהיה בסדר
ישראל מאופיינת בריבוי תרבויות-מוצא
ובריבוי לשונות, אך למרות זאת אין בה
השקעה מספקת במתורגמנות קהילתית,
לדברי ד"ר שוסטר. יתרה מזאת, "יש חוסר
הבנה עמוק באשר לצורך להכשיר ולהעסיק
אנשים מיומנים שיוכלו לתווך בין המערכת
הציבורית לבין אוכלוסיות בעלי שונות
תרבותית ולשונית". כמה מקרים שהתפרסמו
לאחרונה מדגימים זאת: בין 4002 ל-3102
מתו בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, 791
עובדי חקלאות תאילנדים, חלקם מסיבות
הקשורות ב"מחלה מסתורית". אמנם, המוקד
הטלפוני של משרד הבריאות סיפק באותה
התקופה שירותי מתורגמנות בין חולים לבין
רופאים, אך השירות לא כלל את השפה
התאית. בדיון שנערך בנושא זה בכנסת,
התריעה רכזת התחום החקלאי בארגון "קו
לעובד" כי הדבר עלול להגביר את סיכויי
התחלואה בקרב אוכלוסייה זו.
"בישראל יש תחושה של 'נסתדר'", אומרת
ד"ר שוסטר, "נגיד כמה מילים בערבית,
נשתמש בילדים של הפונים לצורך התרגום,
או במנקה שדוברת את השפה ו'יהיה בסדר'".
בשנת 7002 תבעו בני זוג ערבים את בית
החולים פָּדֶה-פוריה בטבריה בטענת רשלנות,
שהובילה לכאורה למות העובר שלהם. על
פי התביעה, בית החולים נתן להם הנחיות
רפואיות בעברית, שפה שאינה מובנת להם
היטב, והדבר הוביל לתוצאה הטרגית.
עם זאת, יש אור בקצה המנהרה ובשנים
האחרונות ניכרת מגמה מסוימת של שינוי.
ד"ר שוסטר מספרת כי לאחרונה זכו ארגוני
זכויות אדם בעתירה לבג"צ כנגד המוסד
לביטוח לאומי, בדרישה לנוכחות של מתורגמן
לערבית בוועדות הרפואיות הנערכות
לתושבי מזרח ירושלים (רבים מתושבי
האזור, הקשישים והנכים הזכאים לקצבאות,
מתקשים לקבלן בשל מחסום השפה). גם
במערכת הבריאות רואים התחלות של מפנה.
לדוגמה, לפני ארבע שנים יצא חוזר מנכ"ל
המחייב את ארגוני הבריאות לערוך התאמות
טובות יותר לקהל הפונים אליהם.