22 / 48
22
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
בעולם היפר-מודרני, אינסטרומנטלי
ומתוקשר, בוחנים ד"ר שלומי מועלם
וד"ר אברהם אלקיים את יחסי
הגומלין בין ספרות, קבלה ומיסטיקה
ואף מעידים על חלקן של המאגיה
והמיסטיקה בחייהם
אדם באשר הוא אדם. אריסטו טוען שהאדם
הוא תבוני, ואני דווקא סבור שהאדם הוא הומו
מיסטיקוס, כלומר שיסוד המסתורין מכוּנָן בו
והוא לנצח ינדוד אל מרחבי המסתורין".
ד"ר מועלם, ראש המחלקה לספרות משווה
וראש המסלול לתואר שני בלימודי מזרח
אסיה בבר-אילן, מסביר: "המדע, שחוקר את
העובדות, נתפס לכאורה כתחליף למערכות
התרבות האחרות (דת, אמנות, אמונה). ואולם,
הטבע האנושי זקוק לעומק הרוחני ולעיסוק
במשמעות כדי להתקיים. אפילו קאנט אמר:
'לעולם תהיה המטפיזיקה'. הצורך המטפיזי
הוא צורך שלעולם לא יגיע לכדי סיפוק
אנושי. בספרו 'האדם מחפש משמעות'
עוסק הנוירולוג והפסיכיאטר ויקטור פרַנקל
בַּמשמעות כאמצעי להתמודדות במצבי
מצוקה מן הקשים ביותר. המשמעות היא חלק
מובנה בתחזוקת הנפש האנושית הבריאה".
הקבלה בספרות הקלאסית
עולם הקבלה והמיסטיקה זוקף ראש
ומבצבץ ברבות מיצירות הספרות הקלאסיות.
ד"ר מועלם: "ביצירתם של מרסל פרוסט,
בורחס ודנטה יש אלמנטים קבליים. המתח
של שבירה ותיקון, המאפיין את החשיבה
הקבלית, מפעפע גם בכתבי קפקא. יצירתו
של עגנון מרובדת בתשתיות עמוקות של
הקבלה. 'דון קישוט' של סרוואנטס, שנחשב
שולה פרומר
לעולם תהיה
המטפיזיקה
נטייה האנושית
לחזור אל מחוזות
קמאיים ולא
רציונאליים בנבכי
הנפש, נוצרה
על רקע העולם
הטכנולוגי והמטריאליסטי של היום", סבור ד"ר
שלומי מועלם. מנגד טוען חברו למחקר, ד"ר
אברהם אלקיים, כי ההליכה אל האיזוטריה
אינה בהכרח תגובת נגד לעולם הטכנולוגי: "זו
יכולה להיות אפשרות, אבל לתפיסתי, הנפש
כשלעצמה, בכל מצב ובכל תרבות, זקוקה
למידה של אלכימיה". האלכימיה, לדבריו, היא
תהליך בתוך הנפש, "מצב פרמננטי אצל כל
״ה