37 / 48
היכולת ליצור מנגנון תלויה בהעברת מידע
מדור לדור. העתקת מידע זו אינה יכולה
להתרחש ללא שגיאות, הצופנות בתוכן
סכנה גדולה לצד רווח עצום. אילו הייתה
העתקה מושלמת היינו זוכים אמנם לסדר
מופתי, אך למצב של קיפאון חברתי וחוסר
יכולת להתמודד עם שינויים חיצוניים. מצד
שני, שגיאות גדולות מדיי עלולות לגרום נזק
למערכת כולה.
באשר לשמיטה, דומה שטרם התבצעה
אותה "מוטציה" בהעתקתה לימינו המודרניים.
טרם נוצק תוכן חדש למושג השמיטה, שיהיה
רלוונטי לחברה שבה בדוחק שלושה אחוזים
מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות. אם כן, כיצד
ניתן להגשים את חזונו העמוק יותר של הרב
קוק לגבי השמיטה, כמנגנון המביא ל"הפסקת
הסדר החברתי בצדדים ידועים", שיכול לעבד
"ולהעלות את הסדרים החברתיים ונותן להם
את שלמותם"?
חשיבה מחודשת אודות מהות היגיעה
והמנוחה עשויה להיות כיוון טוב לפתוח בו את
הפרשנות החדשה למהות השמיטה בימינו,
כמנגנון נוסף שבא להטיל מגבלות על אי-
הסדר החברתי, מגבלות שבמהותן הן החופש
האמיתי ליצירת מרקם חברתי בר-קיימא.
אהרן אריאל לביא הוא חבר פורום ניצוצות
של בית-המדרש המכון הגבוה לתורה ע"ש
לודביג ואריקה יסלזון
37
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
וגיית העבודה והמנוחה
מונחת כבר בתשתית התורה,
והיא מאתגרת את ההנחה
הרווחת כי המנוחה מביאה
עימה רק חירות ואילו
המלאכה מביאה לשעבוד.
רבי יוסף יצחק (הריי"צ), האדמו"ר השישי
של חב"ד, מלמד בהקשר זה עיקרון חשוב:
"יש אנשים שיגיעתם היא מנוחתם ומנוחתם
היא יגיעתם". כלומר, יש מדרגה של מלאכה,
עשייה ויצירה שעצם ההימצאות בה היא
מנוחת הנפש, ואילו ההתרחקות ממנה מטילה
על הנפש עול. יש מדרגה אחרת, שבה חיי
הרוח והחומר מתחברים לשלמות נעלה יותר.
במדרגה זו השבת אינה יום של בריחה מצרות
החיים, אלא היום הקובע את תצורת ששת
הימים האחרים, דווקא מתוך ההיבדלות מהם,
במטרה להתקרב לשבת מחדש.
החיבור בין השבת לשמיטה מקופל בטקסט
המקראי ונשנה בגמרא ובמקורות אחרים.
הרב קוק אמר: "את אותה הפעולה שהשבת
פועלת על יחיד, פועלת השמיטה על האומה
בכללה (...) הפסקת הסדר החברתי בצדדים
ידועים, מתקופה לתקופה, מביאה לאומה
זו, כשהיא מסודרת על מכונה, לידי עלייתה
העצמית למרומי התכונות הפנימיות שבחיים
המוסריים והרוחניים, מצד התוכן האלוהי
שבהם, העומד למעלה למעלה מכל תכסיס
וסדר חברתי, והוא מעבד ומעלה את הסדרים
החברתיים ונותן להם את שלמותם". לדעתו
של הרב קוק, עשייה כלכלית מתמשכת היא
תנאי הכרחי לקיום החיים החברתיים, אך היא
אינה תנאי מספיק. סך הפעילות הכלכלית
הזו נמדדת בדרך כלל במונחים של "צמיחה",
אלא שלצמיחה לבדה אין כיוון, לאי-הסדר
אין דינמיקה של חיים בהכרח, גם אם הוא
פעיל מאוד. יצירת מרקם חברתי בריא דורשת
הכנסת סדר בתוך אי-הסדר.
תוכן חדש לשמיטה
באופן טבעי, כל פרט זקוק למנוחה ולכן
דואג לעצמו לזמני חופשה. המנוחה הזאת,
הפרטית, תתרחש מטבעה בזמנים שונים
מאיש לרעהו, ותהיה פריט נוסף בתוך אי-
הסדר הכללי ולא מנגנון חברתי המייצר
יציבות. השבת, לעומת זאת, והשמיטה
בעקבותיה, מציעות לנו מנגנון חברתי שבמבט
שטחי נראה כמגביל את שטף החיים, אך
במבט מעמיק יותר מאפשר את המלחמה
באי-הסדר החברתי. תפיסת מנגנון המנוחה
כדבר שאינו בא להחליף או לצמצם את
מחול החיים החברתי, אלא דווקא לחזק אותו
ולהעניק לו חיות, שהוא אינו יכול להגיע אליה
באופן מקרי, הופכת את המנוחה והמלאכה
לשני הצדדים של אותה המטבע.
מנוחתם
היא
יגיעתם
ס
חשיבה מחודשת על מהות היגיעה
והמנוחה יכולה להיות כיוון טוב לפתוח
בו את הפרשנות החדשה למהות מצוות
השמיטה בימינו
אהרן אריאל לביא
צפו בהרצאה: שנת השמיטה - השבת של הטבע, במסגרת תוכנית 'ניצוצות שחר', של בית המדרש
