בריאות וסביבה בישראל

- 65 -

פרק 11

שינויי אקלים קיצוניים עלולים לגרום לתוצאי בריאות אקוטיים בבני אדם, למשל נזקים גופניים ונפשיים עקב תנאים

קיצוניים, כגון בצורת, שיטפונות, שרפות וגלי חום או קור. שינויי אקלים מתונים צפויים גם הם להשפיע על דפוסי

תחלואה ותמותה. לדוגמה, הם עשויים לחולל שינויים בדפוסי מחלות כרוניות, כגון מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה

ואפילו סרטן. עלייה ברמת האוזון בגובה פני הקרקע, הנגרמת מטמפרטורות גבוהות, עלולה להגדיל את הסיכון

לאסתמה בילדים. שינויי אקלים, ואפילו שינויים מתונים, עשויים לחולל שינויים בעונתיות של מחלות מידבקות -

נגיפיות, חיידקיות וטפיליות - בייחוד אלה המועברות בין בני אדם (למשל שלשול, חזרת, חצבת ואדמת). שינויי אקלים

צפויים להשפיע גם על מחלות המועברות על ידי וקטורים, שהם חרקים (קדחת מערב הנילוס, מלריה ולישמניאזיס

עורי) או מכרסמים (דבר, טיפוס ולפטוספירוזיס), וכן על שימוש בחומרי הדברה לשם טיפול בווקטורים אלה. גם

שכיחות תחלואה הקשורה לתברואה ירודה, כגון מחלות המועברות במזון, עלולה להיות מושפעת משינויי אקלים.

רגולציה עדכנית

תרומה למאמץ העולמי נגד ההתחממות העולמית

פליטת גזי חממה ומזהמים מתחבורה ומתעשייה היא אחת הסיבות העיקריות להתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים.

מכיוון שישראל לא הייתה צד בנספח הראשון של ועידת האו"ם בנוגע לשינויי האקלים, היא לא התחייבה להפחית את

פליטת גזי החממה בשנים 8002-2102. עם זאת, בעקבות החלטת ממשלה, נכנסה לתוקף התכנית להתייעלות אנרגטית

ב 0102. התכנית הציבה יעד התייעלות (הפחתת עלויות אנרגיה ושימוש יעיל יותר באנרגיה) של %02 עד 0202. חוק

אוויר נקי, שנכנס לתוקף ב 1102, ומיסוי ירוק על כלי רכב (הטבות מס לכלי רכב מזהמים פחות) צפויים גם הם להביא

לידי הפחתה בזיהום האוויר ובפליטת גזי חממה.

שינויי אקלים