בריאות וסביבה בישראל

פרק 11



בריאות וסביבה בישראל 4102

- 66 -

היערכות והסתגלות לשינויי האקלים

ביוני 9002 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים שבסמכותה לגבש המלצות לתכנית פעולה לאומית להיערכות

ולהסתגלות לשינויי האקלים. אחד מרכיבי התכנית היה ניסוח הנחיות למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לצורך הטמעת

הכלים והאמצעים הנדרשים למזעור נזקים משינוי תנאי האקלים. במרס 1102 הקים המשרד להגנת הסביבה באוניברסיטת

חיפה את מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל. עד כה פרסם המרכז שני דוחות על שינויי אקלים ב 2102 ודוח

נוסף ב 3102.

פיקוד העורף אמון על טיפול באוכלוסייה הכללית באסונות טבע, ובכלל זה באירועי אקלים קיצוניים, כגון רעידות

אדמה והצפות. האגף לשעת חירום במשרד הבריאות ערוך לשמש תשתית ארגונית ולוגיסטית לניהול אירועי

חירום ובכלל זה אסונות טבע. היום אין בישראל גוף שמוטלת עליו האחריות לטפל באירועים הדרגתיים של שינויי

אקלים שאינם מוגדרים אירועי קיצון. אין בישראל חקיקה העוסקת בהיערכות לשינוי אקלים הקשור בהתחממות

הגלובלית.

נתונים על שינויי אקלים בישראל ועל תוצאי בריאות הנגרמים מהם

מאז שנות השישים נרשמו במזרח התיכון טמפרטורות גבוהות יותר ועלייה בתדירות גלי החום, בעצמתם ובמשכם. בד

בבד חלה ירידה בכמות המשקעים הכללית וכן חלו שינויים בדפוסי פיזור המשקעים בעונה הגשומה. בעשורים האחרונים

נרשמה עלייה תלולה במספרן של שרפות יער במזרח התיכון ובהיקפן. במהלך אירועי אקלים קיצוניים בישראל בינואר

ובדצמבר 3102, נרשמו שיאים חדשים של משקעים ושל זרימת מים. הנתונים האלה מלמדים שאירועי אקלים הדרגתיים

וקיצוניים כבר מתרחשים בישראל. הקשר בין אירועי אקלים אקוטיים לבין בריאות הציבור ברור מאליו, ואילו הקשר בין

שינויים הדרגתיים בתנאי מזג האוויר לבין בריאות הציבור קשה יותר להוכחה.

מאחר שהאקלים בישראל נוטה לגלי חום קשים, נדרשת הערכה של השפעתם של עומסי חום על תמותה בישראל.

במחקר שפורסם ב 4102, והתבסס על נתונים מהשנים 0002-5002, דווח על עלייה של %7.3 בתמותה בתל אביב

ממחלות לב, ממחלות כלי דם וממחלות נשימה עם כל עלייה של יחידה אחת במדד האי נוחות התרמית (שילוב של

טמפרטורה ולחות יחסית) מעבר לערך הסף שנקבע. מן המחקר עולה שאפילו יום אחד שבו עומס החום עולה מעל סף

זה, די בו לגרום לעלייה בשיעור התמותה. המחקר לא בחן את השלכות שינויי האקלים על שיעורי תחלואה שאינה גורמת

לתמותה. מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של %74.1 במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת

בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום.

מחקר שנעשה בישראל לפני שנים אחדות מצא שעלייה בטמפרטורה היא מנבא חיובי לגודל אוכלוסיית היתושים.

במחקר נמצא שעלייה במספר היתושים, שהם מעבירי קדחת מערב הנילוס ומחלות אחרות, היא גורם סיכון להעברת

מחלות. מחקר אחר שנעשה בישראל מצא קשר בין עליית טמפרטורת המים בברכות דגים בעקבות גל חום לבין עלייה

Vibrio vulnificus

בתחלואה מחיידקי ויבריו וולניפיקוס (

מחקר שנעשה בשיתוף משרד הבריאות, ופורסם ב 3102, מתאר את הקשר בין מספר המקרים המדווחים של קדחת

מערב הנילוס, המועברת על ידי יתושים, לבין טמפרטורת הסביבה. המחקר, שבחן את ההשפעה של כמה גורמי אקלים

על התפרצות קדחת מערב הנילוס באירופה ב 0102, מצא שהתחלואה בצפון אירופה עולה 2-4 שבועות לאחר העלייה

בטמפרטורה. לעומת זאת במדינות בדרום אירופה ובישראל, עובר פרק זמן קצר בין תחילת העלייה בטמפרטורה לבין

התפרצות המחלה. המידע הזה מלמד שבאירופה עלייה בטמפרטורה יכולה אולי לשמש גורם התרעה המאפשר לנקוט

צעדי מניעה, ואילו בישראל ההתרעה עלולה להיות קצרה ומאוחרת מכדי לנקוט צעדים מתאימים.