פרק 11
בריאות וסביבה בישראל 4102
- 68 -
מעבדות בריאות הציבור במשרד הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב בוחנים יחד את
תנודות האקלים בישראל ואת הקשר שלהן להיארעות מחלות זואונוטיות המועברות במזון (סלמונלה וקמפילובקטר)
בשנים 5991-0102. במסגרת המחקר יחזו החוקרים השפעות אפשריות של שינויי מזג האוויר על תחלואה ממזהמי
המזון האלה ב 0302.
משרד הבריאות מפרסם דוח שנתי על היארעות קדחת מערב הנילוס בבני אדם ועל נגיעוּת של יתושים. לצורך כך
המשרד מבצע ניטור רצוף של מידע על פיזור גאוגרפי של תחלואה חשודה ומאומתת שמקורה בנגיף הזה.
משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי
ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה
התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר
המקרים החדשים מתרחשת כ 21 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר
בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.
התקדמות ואתגרים
על פי דוחות של מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים, ישראל טרם גיבשה תכנית לאומית להתמודדות עם
שינויי אקלים.
בוועדת המנכ"לים לענייני שינוי אקלים נוסחו בעבור משרד הבריאות קווים מנחים להתמודדות עם שינויי אקלים,
ובהם המלצה לחזק את שיתוף הפעולה בין השירות המטאורולוגי למשרד הבריאות. שיתוף פעולה כזה יאפשר למערכת
הבריאות להיערך מראש לאירועי אקלים קיצוניים, וכך למזער ככל האפשר את הפגיעה בבריאות הציבור. כמו כן
דרוש שיתוף פעולה כדי להתחקות אחר דפוסי מחלות ודפוסי תחלואה העשויים להיות מושפעים משינויים הדרגתיים
באקלים. האתגר המרכזי בניטור ההשפעות הבריאותיות של שינויי האקלים בישראל הוא היעדר מאגר נתונים לאומי
ממוחשב ומעודכן המכיל מדדי חשיפה ותוצאי בריאות מבתי החולים ומקופות החולים.
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר מקרי הלישמניאזיס בכמה אזורים בישראל. טפיל הלישמניה גורם למחלת עור
חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. לנוכח העלייה הזאת, ב 2102 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת
מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.