Page 38 - מגזין הביטחון - גיליון מספר 50 | אפריל מאי 2013

גדולה שכנה, חשופה הייתה אותם ימים לעונשים כבדים" (עמ' 52).
הסרבים נדרשים באיומים להתנצל
הגרמנים לחצו, לחץ לא־מתון, על האוסטרים לדרוש התנצלות
מסרביה, בנוסח שיאלץ את הסרבים מתוך כבוד לאומי לדחות את
התכתיב האוסטרי. זאת הייתה הנחת היסוד הגרמנית, שהסרבים הגאים
ידחו כל תביעה להתנצלות. האוסטרים עצמם לא גילו כל עניין להבעיר
את השטח הבוער של הבלקנים. לכן, לא חשבו כלל על דרישת התנצלות
מהסרבים. אבל זה היה אינטרס גרמני ואלה לחצו ולחצו... ולבסוף, ניסחו
האוסטרים בעזרת הגרמנים את איגרת הדרישות להתנצלותשל הסרבים.
סעיפיה העיקריים התמקדו בהוקעת סרביה את מסע התעמולה נגד
הממלכה האוסטרו־הונגרית, בהתנצלות על שגורמים רשמיים בממשל
הסרבי נתנו סיוע לרצח יורש העצר ורעייתו, בגילוי נכונות לשיתוף־
פעולה בתוך סרביה עם נציגים אוסטרים לביעור הטרור, או "לדיכוי
התנועה החתרנית הפועלת נגד השלמות הטריטוריאלית של הממלכה"
ובפתיחת הליכים משפטיים נגד יוזמי הרצח תוך שיתוף פעולה עם נציגי
הממשלה האוסטרית. יותר מזה אי־אפשר היה יותר לדרוך על הסרבים
המאויימים. עכשיו המתינו הכול, בברלין ובווינה, שהסרבים ידחו לאלתר
דרישות מוגזמות אלו, צעד שייתן סיבה למסיבה בחצר הקייזר הגרמני
להורות על תחילת מהלכי המלחמה. אבל
הסרבים לא שיחקו לידי הגרמנים. הם
קיבלו את הדרישות המשפילות והסכימו
להתנצל ולפעול לפי התכתיב מברלין דרך
וינה.
ב־52 ביולי (4191), כחודש לאחר
אירוע הדמים בסרייבו, הסכימה סרביה
לכל הדרישות. בעניין הדיכוי של התנועה
החתרנית בשטחה, הם היו נכונים לפעול
לפי החוק והמשפט הבין לאומי ולאו
דווקא להפקיד נושא זה בידי האוסטרים.
התשובה הסרבית נפלה על קובעי
המדיניות בווינה כרעם ביום בהיר.
הסרבים טרפו את קלפי המהמרים
. ואכן, תגובתו הראשונה וילהלם השניבמשחקי מלחמה בחצר הקייזר
הייתה "פגה כל עילה למלחמה". לעתים היו לו הבלחות של שפיות
והיגיון, אך היועצים מקרב הגנרלים שסבבו אותו, לחצו עליו להטיל
קלפים נוספים על שולחן ההימורים המדיני. הם אשר דרך המלחמה
אצה להם, לא הרשו לעצמם ולקייזר שנדמה כי לא שלט עוד במצב,
שהמדינאים בבלגרד יבלבלו את כולם. מילא את האוסטרים. ועד
שיימצא פתרון של כיבוי השריפה שהצית סרבי אחד בסרייבו, החליט
הקייזר הגרמני בלחץ הגנרלים על קביעת עובדות: גיוס כללי, והוראה
למפקדי הצבא להעניש את הסרבים בחומרה־ לפלוש ללוקסמבורג
הזעירה.
צעד גרמני קטן זה חולל תבערה גדולה. שלושה ימים לאחר קבלת
ההתנצלות הסרבית לאוסטרים, הורו אלה האחרונים בלחץ הגרמנים
על גיוס קורפוס ־ יחידות עונשין להענשת הסרבים. התנצלו, או לא
התנצלו, הסרבים חייבים להיענש בכל מקרה. אירוע רדף אירוע.
כתב, כי "הכדור טולטל עד הנה פולסהתקשורת בבירות אירופה געשה.
בין וינה, ברלין ובלגרד. באותן שעות החלו הדברים נוגעים עד מאוד
גם לסנט פטרסבורג ולפריס" (עמ' 13). לונדון, בשלב זה, הייתה מחוץ
לתמונה, אבל לא לאורך־זמן. המדינאים שנדחפו על־ידי הגנרלים עטו
על עצמם חליפות של כבאים. במקום להתיז מים ולצנן תבערה מקומית
שכבר כובתה, החלו להתיז דלק והתבערה התפשטה כאש בשדה־קוצים.
תוך ימים בהתאם להסכמי הבריתות שבין המעצמות, החלו הכול בגיוס
כללי. ובאחד באוגוסט (4191 ) כבר רעמו התותחים.
רוסיה הכריזה על גיוס כללי לאורך גבולה עם הקיסרות האוסטרו
הונגרית ב־03 ביולי. יממה לאחר מכן הכריזה גם אוסטריה־הונגריה
על גיוס כללי לאורך הגבול הרוסי. לצורך הבעת תמיכה בשליטי וינה,
הכריזה גם גרמניה על גיוס כללי לצורך הרתעת הצאר הרוסי והגנרלים
שלו. לגרמנים הייתה גם דרישה מחוצפת, שהרוסים יבטלו את הכרזת
הגיוס תוך חצי־יום. תשובה ממוסקבה לא הגיעה. למען האמת, גרמניה
כבר ערכה גיוס כללי טרם ההכרזה, שיטה גרמנית לקדם תהליך "שלום",
עליה תהיה חזרה כללית גם לקראת מלחמת העולם השנייה.
ב־1 באוגוסט נחלצה הרפובליקה השלישית הצרפתית לעזרת
בעלת בריתה רוסיה והכריזה על גיוס כללי. זאת הייתה תגובה לדרישה
מחוצפת מצד גרמניה, שדרשה תשובה ברורה מפריס, האם תתמוך
ברוסיה בעת מלחמה? לדרישה גרמנית זו הייתה תוספת של קבלת
המצודות ורדאן וטול כערבון. התשובה מפריס הייתה שצרפת תפעל
לפי האינטרס שלה..יומיים לאחר מכן, הכריזו הגרמנים הזחוחים על
מלחמה בצרפת. הכרזה זו גרפה את אנגליה לצידה של צרפת.
אולם כדי שניתן יהיה ליישם את 'תכנית שליפן', הגישה ברלין
לבלגים אולטימטום מרוכך בניסוח ־
' [בצרפתית] אשר נדחה sommation'
לאלתר באומץ לב על־ידי הממשלה
בבריסל ומלך הבלגים. האיטלקים גילו
תבונה מדינית והחליטו, בשלב זה של
התלהטות רוחות המלחמה לשבת על
הגדר. למען הדיוק, גם התורכים. את
אלה האחרונים ידחפו כבר הגרמנים
במשלוח שתי אניות המלחמה 'גאבאן'
ו'בראסלאו'. (על אירוע זה ראו:
"הביטחון", גיליון מס' 84, נובמבר־
דצמבר 2102, עמ' 14-83) .
ובתוך קלחת המלחמה, שכחו בווינה,
, זו פולס "מחוללת המהומה", כהגדרת
שפתחה בכל מהומת האלוהים, להכריז מלחמה על הקיסרות הרוסית.
, המפקד העליון של צבא קונרד פון הצאנדורףלמען האמת, פילדמרשל
הקיסרות האוסטרו־הונגרית, ידע יותר טוב מכל המתלהמים סביב
שולחן ממשלתו, כי צבאו טרם ערוך למלחמה כוללת. לפיכך, רצה
למשוך זמן. הגרמנים לא נתנו לו מרווח זמן זה וב־6 באוגוסט נדחפה
אוסטריה על־ידי גרמניה למלחמה ברוסיה.
ומה עם סרביה? זו שהתנצלותה על ההתנקשות ביורש העצר
ורעייתו בסרייבו נדחתה על־ידי מחוללי המלחמה. אך לא לאורך זמן.
ב־21 באוגוסט (4191), צלחו כוחות אוסטריים של הארמייה השנייה,
, זה שכזכור, התרשל פוטיורקבראשות מושל בוסניה הגנרל האוסטרי
באבטחת שיירת יורש העצר בסרייבו את נהר דארינה ונהדפו על־ידי
הצבא הסרבי. זו הייתה תחילתה של מלחמת דמים, שתסתיים רק
לאחר ארבע שנים... ההתנצלות לא מנעה מלחמה. היא הייתה רק עלה
תאנה למזימות גרמניה להשתלט על אירופה.
בנימין נתניהו ומה הקשר ל'התנצלות' של ראש ממשלת ישראל
מיום 32 במרס 3102, התנצלות בשיחת טלפון מנמל התעופה הבין
רג'ב טאיפ לאומי בן־גוריון בלוד בפני עמיתו ראש ממשלת תורכיה
?ארדואן
־ נחייה ונראה!...
הרכב המלכותי שלעברו נורו יריות המוות
יחסים בילטרליים
אפריל-מאי 3102 הביטחון | 38